היי לכולם,
שהייתי בן 12 בערך עברתי מקרה לא נעים בכלל.
גרתי באותה תקופה בניו יורק ולא נראה לי שאני צריך לספר למישהו על רמת הפשיעה שיש שם. בכל מקרה, לילה אחד הייתי בדרך הבייתה חזרה מחבר שגר לא רחוק ממני, בשעה הזאת הרחובות כבר היו די ריקים והייתי די בטוח שהייתי לבד שם. הייתי קצת עצבני באותו רגע בגלל משהו שקרה עם אותו חבר והיה אפשר לראות עליי שאני כועס. פתאום, מאיזו סמטה אחת, קפץ עליי בחור (נראה בן 19 בערך) שאפשר היה לראות הוא שהיה שיכור/מסומם (בכל מקרה הוא לא היה במודע באותו רגע). הוא החזיק חתיכת זכוכית שבור ביד, כיוון אותה אל הפנים שלי ואמר : "Why so serious?" (ציטוט של הדמות "ג'וקר" מבאטמן) ופשוט חתך לי את הפנים בצורת חיוך. אקצר ואגיד שהמקרה טופל ואותו בחור נתפס אבל הסימן בצורת חיוך על הפנים שלי נשאר. אחרי שנה שנתיים כבר התחלתי להתרגל לסימן הזה והוא לא הפריע לי יותר מדי, צחקתי על זה ואמרתי שככה אני אוכל לחייך לתמיד. לפני שלוש שנים חזרתי לארץ ומה אני אגיד לכם, האנשים פה החזירו לי לראש את כל הסרטים והדיכאון מהסימן מחדש. בארה"ב אנשים אולי הסתכלו עליי מוזר וחלק מהם שאל מה קרה אבל זה כלום לעומת מה שקורה לי פה בארץ. לכל מקום שאני הולך אנשים מדברים עליי, מתרחקים ממני כאילו אני מישהו מסוכן ויש אפילו כאלה שלא אכפת להם לצחוק עליי בפנים. זה כבר יותר משנתיים ככה ועד עכשיו אני סוחב איתי את הדיכאון מזה עד שמצאתי את האתר הזה שהבנתי שהכל פה אנונימי ואני יכול לכתוב חופשי(אז סליחה אם כתבתי הרבה מדי). אני כבר לא יכול עם זה. נמאס לי מהמבטים המוזרים, מהחשש ממני, מההשפלות, הלוואי ולא הייתי הולך לאותו חבר באותו יום. האנשים פה בארץ מחזירים אותי כל יום 5 שנים אחורה לאותו רגע שעשיתי הכל כדי לשכוח. אז עכשיו אני פונה אליכם, מה אני יכול לעשות? איך לגרום לאנשים לראות מעבר לצלקות?
תודה לכולם וסליחה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות