הכל היה נהדר ויפה עד שאחי הקטין הגיע לעולם,
כמובן שאני אוהבת אותו אבל אני מרגישה שאמי יותר מחוברת אליו מאשר אליי!כל מה שאני עושה מבחינתה לא בסדר.
ומכיוון שיש לי ציונים טובים היא מדי פעם מחמיאה לי אבל זה הזמן היחיד שהיא אומרת לי דברים טובים.
אבא שלי,לעומת זאת הרבה יותר קרוב אלי ודואג לי ומגן עליי מפניה. הקטע הוא שהקללות שאני סופגת והמכות ממנה לא פוגעות בי פיזית,אני מרגישה את זה נפשית.
כל הדברים שאני עושה לא בסדר,בגלל שאני אוהבת לשחק כדורסל-מה את בן?
בגלל שאני לא הולכת ישר(הגב שלי עקום מסיבה כלשהי)-מה את הולכת ככה??תלכי כמו אישה מפגרת!
כלבה,סתומה,מטומטמת.
אני כבר מפחדת להסתכל לה בעיניים.
אני תמיד מנסה לחזק את הקשר בנינו אבל זה פשוט לא עובד!תמיד אחי הקטן יהיה בראש אפילו לא משנה מה הוא עושה,כל דבר רע שקורה,אני אשמה.
בבקשה תגידו לי מה לעשות כדי שלאמא שלי תהיה יותר חיבה אליי,תודה רבה:)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות