איך להתחיל... אוקיי אני בת 15 בכיתה ט, טכנית עולה לי' כי סיימתי בית ספר לפני שלושה ימים בערך. והחיים שלי בזבל. אני בחרדות בדיכאון כבר מעל לשנה לדעתי... אני לא תחת טיפול ואני רוצה להיות. אני כל כך רוצה להיות. אני אתחיל מההתחלה. לפני קצת יותר משנה פגשתי מישהו בטיול של תנועת הנוער בני המושבים וכן התאהבתי בו אחרי כמה חודשיים התחלנו לצאת. אחרי בערך חודש חודשיים, אח שלי,( שאף פעם לא היינו קרובים ולמעשה אני בקושי זוכרת אותו בילדות שלי) עשה תאונת אופנוע בהודו, הוא בסדר והכל אבל הוא תקוע בהודו ואבא שלי איתו( מנסה לעזור לו שלא יהיה לבד) אבא הוא בערך הבן אדם היחיד במשפחה שלי שאני מספרת לו דברים והקשר שלי איתו הוא עצום. כל הסיפור הזה פירק את המשפחה שלי לחתיכות ואותי בככל. אני מרגישה רע כבר כמעט שנתיים ושהתחלתי לצאת עם חבר שלי הייתה הפוגה בזה. שהסיפור עם אח שלי קרה חזרתי לאותה נקודה ואפילו יותר גרוע. אני וחבר שלי יצאנו ביחד 9 חודשים... ובערך מהחודש החמישי הוא התחיל להתייחס אליי שונה. הוא כל הזמן היה בטלפון שאנחנו ביחד( ציינתי את זה שזה היה קשר מרחוק והיינו נפגשים רק בסופשים ובחגים?) מתח עליי ועל הגוף שלי ביקרות וכל הזמן התחמק ממני בכל שרצה להזמין חברים... הוא עדיף להיות בטלפון מאשר להתחבק איתי והתייחס אליי כמובן מאליו. מצבי החמיר ואחרי שהיינו ביחד 9 חודשים ביקשתי הפסקה כי אני רציתי לנסות לתקן את המצב... זה לא עבד הוא נפרד ממני בהודעה אחרי חודש... אז המצב שלי ממש החמיר ביום תעודות שקיבלתי את הציונים הגרועים שלי התפרקתי. הלכתי לשירותים לבכות. על האקס, המשפחה העובדה שאני פאקינג שקופה בכל מקום והתחושה הזאת שאני לא יכולה להיות שמחה, ואהובה. אז הגעתי למצב של שברון לב, ניתוק מהבן אדם היחיד שאני באמת יכולה לדבר איתי במשפחה שלי, פירוק המשפחה, בדידות חברתית, ושנאה עצמית.
.. הכל פשוט רע... אני לא יודעת מה לעשות ואני רוצה עזרה.... אני לא מסוגלת לפנות לאמא... וזה קשה לי.. עזרה.... בבקשה....
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות