אני מרגישה שאני מתבגרת(נפשית) מהר מדי .. אני מגיעה לתובנות באמת מהר . אני בן אדם עמוק בטירוף.. לאחרונה הגעתי למחשבה שמעסיקה אותי יום יום .. יש לי הכל בחיים . באמת הכל . נותנים לי בבית הכל .. אני לא מבקשת יותר מדי וגם אז נותנים לי . ובמקביל אני גדלה בבית של ערכים , אני לא מתפנקת , גם בלימודים אני ברמה גבוהה , ומהחיים החברתיים בכלל אין לי מה לדאוג , קיצור באמת יש לי הכל . הבעיה מתחילה כשהמחשבה שיש לי הכל שאני מרגישה שבעצם אין לי כלום צצה .. אני מרגישה שאין לי שום דבר מרכזי בחיים שאני חיה בשבילו .. זה לא בקטע אובדני אני פשוט באמת מרגישה שאין לי בשביל מה להגיע למשהו בחיים שלי .. כבר יש לי הכל .. אני מרגישה שאני חיה את החיים שלי כי ככה מכתיבים לי לעשות .. ללכת לבית ספר , לקום בבוקר בכלל .. הפואנטה שלי זה שאני מרגישה שכל עוד אין לי מישהו מרכזי בחיים שלי .. אין שום משמעות לחיים שלי . אני חיה אותם סתם ככה . יש פה מישהו שעבר משהו דומה או שיכול לייעץ לי איך להתמודד עם זה ? לחכות שזה פשוט יעבור זו לא אופציה ..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות