אני בת 17 וחצי ו"התאהבתי " במישהו בן 45. הוא גרוש עם ילד. אני מאוד מרגישה שהוא סוג של נפש תאומה שלי. הוא סובל מאותן בעיות נפשיות כמו שלי , אותן שאלות קיום עמוקות , אותם כדורים פסיכיאטרים.. כל הבלבול שאי פעם הרגשתי בחיים שלי וכל הדיכאון והדברים שאני חווה הוא חווה כמוני. היו לי המון מערכות יחסים ואף אחת מהן לא הצליחה באמת. כל הבני זוג שהיו לי גם אם היו גדולים ממני בכמה שנים , היו ילדים.. לא יודעים מה זה באמת הדברים שאני חווה ועוברת ומאוד מאפיינים אותי. אף אחד מהם לא מסוגל להכיל את הדברים שאני אוהבת או עוברת כי הם לא מתאימים לגיל שלנו. דברים שבני 30-45 עוברים כולם.. זה שאני מרגישה אליו משהי עובר את אותם דברים ומרגיש את אותם רגשות , אני מרגישה הזדהות ורצון להיות עם הבן אדם הזה ואשכרה לדבר איתו על הכל ולאהוב אותו ושיאהב אותי בצורה הזאת. שלחתי לו הודעה לפני כמה זמן שאני מעוניינת שנכיר והואענה והסתכל בתמונות שלי והבין שאני קטנה יותר ואמר לי שלא מתאים. יש כן סיכוי שאוכל "להשיג" אותו? לא מרגישה שאסתדר בחיים עם ילדים בגיל שחי או אפילו גדולים ממני בעשור. מה לעשות? רוצה לנסות קשר עם מבוגר יותר ממני ולא מוציאה את הראש שלי מההוא.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות