היי לכולם אני נועה בת 15.
אני ילדה חדשה בסביבה..באתי ממקום שאנשים מתנהגים קצת שונה,וכנראה שכאן זה בא לרעתי.
אז ככה אני ילדה מאוד חייכנית ונחמדה ואני מודה שסוג ההומור שלי הוא טיפה סוטה. (גדלתי במקום עם חברה לא טובה ושכולם כאלה אז אני גם נהייתי כזאת).
חשוב לי לציין שאני ככה רק עם חברות קרובות..כלומר עם בנים ואנשים שאנלא קרובה אליהם אנלא ככה. אבל עם חברות קרובות אני יותר פתוחה ובוטה וחופשייה כזאת..אישית אני חושבת שזה טבעי שעם אנשים שאני מרגישה איתם בנוח אני אתנהג ביותר פתיחות.
עכשיו בגלל שהמקום הוא שונה אז הומור כזה די חדש להן אבל מצד שני הן אומרות לי שזה מה שהן אוהבות בי ושזה מצחיק אותן שאני כזאת וזה..אבל הן יותר מידי מתלהבות מזה ומתחילות להגזים.
הן פשוט מוציאות אותי שרמוטה בכל מקום אפשרי. למשל כשאנחנו יוצאות עם חברים ויש שם בנים אז הן אומרות כזה:״אם תשכב עלייה היא תזרום איתך״ ״תיגע לה בציצי היא תהנה״ ״תן לה זין היא תאהב אותך יותר״ וכל מיני אמרות מזמינות...,הן אפילו הגיעו למצב שהן דוחפות לי חפצים לאיברים אינטיימים כי זה מצחיק אותן והן חושבות שלא אכפת לי..וגם בנים מתחילים לקחת את המשפטים שלהן ברצינות והם גם מנסים לגעת בי ולשכב עליי ודברים כאלה אפילו שאני אומרת ״דיי״ ״אל תיגע בי״ ״זה לא נעים לי״ הם ממשיכים וחושבים שאני נהנת מזה,ואני לא. אני מרגישה הכי מושפלת בעולם שעושים לי דברים כאלה. והבנים גם מתחילים לדבר אליי ככה....וזה עוד יותר פוגע.
הן גם צוחקות על נקודות רגישות..כלומר הן יודעות שאמא שלי בעולם משלה כזה ומעופפת ושאבא שלי ניתק איתי קשר אז הן גם צוחקות על זה שכאילו בגלל שאין לי הורים נורמלים יצאתי שרמוטה.
וגם היה איזה נער אחד שניצל אותי כאילו סתם אמר לי שהוא אוהב אותי רק בשביל לזיין ובסוף עזב אותי..והן יודעות את זה והן יודעות שהיה לי קשה עם זה וגם על זה הן צוחקות וחושבות שלא אכפת לי שמנצלים אותי העיקר הסיפוק יעני..והן לא קוראות לי בשמי הן קוראות לי שרמוטה/זנזונת/שרלילה וכאלה כשם פרטי.
אני מרגישה שהכבוד שלי מרוסק ברצפה אני מתוסכלת אני כל הזמן בוכה מכל שטות שאומרים לי זה גורם לי פשוט לשנוא את עצמי ואפילו להגעל.אני רוצה למות אני כבר לא יודעת איך להתמודד עם כל אמרה/מעשה שעושים או אומרים לי מהסוג הזה..מצד שני אני יודעת שת׳כלס זה אשמתי כל הדבר הזה אבל לא ציפיתי שאנשים כאן ייקחו את השטויות שלי ברצינות.כי במקום הקודם שגרתי בו זה לא קרה כי כולם היו ככה וזה לא היה משהו ״שונה או מוזר״. ואני יודעת שאם אני אדבר איתן על זה ואגיד להן להפסיק זה לא יקרה בגלל שהן אפעם לא לקחו ולא ייקחו אותי ברצינות. וגם אם כן זה כבר מאוחר מידי כי הרבה אנשים מושפעים כבר מהדברים שהן אמרו עליי...
אני כולכך רוצה שיהיה גבר שבאמת יעריך אותי ויכבד אותי ושלא ייראה בי רק בובת מין אבל אני יודעת שזה לא יקרה לפחות בכמה שנים הבאות..כולם חושבים שאני ילדה סתומה טיפשה וחרמנית.
קשה לי להתמודד עם היחס הזה מאנשים אני מרגישה שאני רוצה להעלם מהעולם הזה כבר.אני כבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי.אשמח אם תייצעו לי מה לעשות ואיך להתמודד...ואני מצטערת שחפרתי לכם חח פשוט לא היה לי למי לפרוק את כל זה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות