כשהייתי קטן יותר, לפני גיל 11, אני מניח שהייתי אדם יותר חם, אבל מגיל 11 נעשיתי אדם קר יותר, אני לא יודע מה הסיבה, עברתי תהליכים כמו שהפסקתי להאמין, (אם כי אני לא מוכן לזרוק לפח מסורת של אלפי שנים) מצאתי תחומי עניין כמו היסטוריה,מתמטיקה,פיזיקה,פילוסופיה, ומזרחנות, וגם היו הרבה פעמים שמצאתי את עצמי קורא כל היום בוויקיפדיה, מערך לערך, ואני גם זוכר שחשבתי לעצמי שבדר"כ אנשים חכמים הם אנשים קרים, אני לא מאמין בזה כל כך היום, וקשה לי שאמא שלי אומרת לי "למה אתה אף פעם לא מחבק אותי? או אומר לי שאתה אוהב אותי?" והיא צודקת, כי ב-90% מהפעמים זאת היא שמבקשת שנתחבק, וזה שובר אותה מבפנים, בנוסף לכך שאני הבן היחיד שלה, כשהיא הולכת עם חברות שלה והן מספרות לה על כמה הבנים שלהן אוהבים אותן ומחבקים אותן, ואני רואה אותה עצובה מכך, אני מפחד מהיום שהיא תמות, וזה עוד יהיה אחרי שעזבתי את הבית, אני לא רוצה שהמצפון שלי ייסר אותי על כך שלא אהבתי אותה מספיק, אבל אני באמת איש קר, אני לא סובל ללכת לאירועים ולהתחבק ולהתנשק עם האנשים, שהם או קרובי משפחה, או מכרים, או חברים, אני פשוט אומר להם 'שלום' או לוחץ להם יד, וזה בתקווה שהבאתי חומר חיטוי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות