היי, זיו, עוד מעט בן 19, הייתי בשנה האחרונה במכינה קדם צבאית, שנה שלתחושתי לא יצא ממנה כלום. אופי המכינה לא התאים לי, האנשים שם לא התאימו לי, יוצא שאני לא יכול להצביע על חוויה אחת משם שנשארה איתי, לא לדבר על כך שחודשיים אחרי שהמכינה נגמרה לא דיברתי או ראיתי אף אחד ממי שהיה איתי שם. אתם אולי שואלים "למה לא עזבת?", א' לא ידאתי לאן, היו לי כמה אפשרויות שבדקתי וזה לא יצא לפועל. ב' יכול להיות שאני חלש אופי, לא ידעתי מה לעשות וחשבתי שעדיף לי להיות שם מאשר לשרוף זמן בבית. הנקודה היא שאני רואה מכינות ומכיניסטים אחרים ומה שהשנה הזאת עשתה להם, וזה מעציב אותי ברמה שקשה לתאר. לא רק ששנה משמעותית מהחיים שלי הלכה לפח, הפסדתי חוויה ענקית שהייתה יכולה לקרות לי במקום אחר, וצרבתי במקומה חוויות שליליות או סתמיות מהמקום שהייתי בו. מצטער על כל רגע שהייתישם ולא מבין איך הייתי כל כך אידיוט ובחרתי ללכת למקום הזה. אולי מישהו מכם יוכל להסביר לי איך להתמודד עם העצבות הזאת?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025