אז יש איזה מישהו בגיל שלי שהתאהבנו אחד בשנייה, אני באמת מאוהבת בו והוא בי..הקטע הוא שאני בוכה המון ממנו ולא בגללו, הוא לא אשם..אני בוכה או מדאגה אליו (הוא קצת לא בסדר נפשית, הוא שתה אקונומיקה) או מהרצון שלי להפסיק איתו את הקטע הזה..אני לא רוצה חבר עכשיו ולא כלום אנחנו פשוט בקטע עכשיו כבר איזה חודש ואנחנו עושים שיחות עד הבוקר ומפיצים אהבה אחד לשנייה וזה נראה שהכל טוב ויפה אבל לא ניראלי..הוא אמר שהוא לא מצפה ממני לכלום ומצידו להמשיך את הקטע הזה גם שנה..היום אמרתי לו שאין כלכך פואנטה בכל זה אם זה לא מגיע לשום מקום..אמרתי שבסופו של דבר הוא כן יצפה ממני למשהו ואז הוא סתם יתבאס ממני כי זה לא יקרה..ואז הוא אמר לי שהוא לא מצפה לכלום ושאין לו בעיה להמשיך ככה..אני לא כל-כך מאמינה לזה, איך אפשר להמשיך קשר שהוא רק להפיץ אהבה? אין שום דבר מעבר..לא שאני רוצה משהו מעבר כי אני לא צריכה את זה עכשיו..אני מרגישה כלכך מבולבלת, מצד אחד אני רוצה להפסיק איתו את זה, זה לא הולך לשום מקום וגם חברה שלי אמרה שהשתניתי ברמות ושאם אני בוכה ודואגת לו כלכך ולא נעים לי ממנו אז אני צריכה להפסיק עם זה..מצד שני כיף לי איתו..אני לא שמה לב שהשתניתי בגלל שאני מאוהבת ולא רואה כלום..חברה שלי אומרת להפסיק את זה איתו כי אני דואגת לו המון ומתרחקת מכולם ורק איתו..אני לא מרגישה את זה אוף אני כל-כך מבולבלת, מה לעשות??
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות