היו לי שנים טובות כשהייתי קטנה כל הנכדים היו מאוחדים עוד עדיין צעירה להגיד את זה אבל הייתה לי ילדות נפלאה רגילה שכולנו מאוחדים וביחד והזמן טס כולם גדלים (אני הכי קטנה במשפחה ) עד לצבא ופה המשבר אחד עוזב ועוד אחד וכל אחד שעוזב אין לו את אותו דינמיקה בינינו כמו פעם החופש הזה לא היינו בכלל ביחד וזה רק יותר כואב לי נכון אני לא יכולה להעביר את הזמו אחורה או להאט אותו וזה ממש קשה לי לקבל את זה כל אחד הולך לדרכו ואני מפחדת שיבוא יום אחד וכל זה יתפרק אני אשאר לבד ואני חושבת שגם אני אקח את זה יותר קשה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות