אז התחלתי מכינה, אני יוצאת סופשים, החברים שלי משם שולחים תמונות של כמה שהם מבלים ו... אני יושבת בבית. אף פעם לא הייתי מאלו שהיו להם מיליון חברים בתיכון ויוצאים כל הזמן, לא כי לא רציתי, פשוט אף פעם לא הייתי מהבחורות שהמזל משחק להם ככה. ועכשיו זה שובר יותר מתמיד, כולם נהנים ומבלים, וגם אם זה תמיד נראה שנהנים יותר ממה שבאמת הם לפחות עושים משהו ואני יושבת בבית ורואה סטורי כמו מסכנה. הגעתי למצב שזה כל כך לא נעים שסופסוף כשאני במקום חדש אני ממציאה לעצמי מעין דמות. אני לא משקרת על מי שאני. אבל כן קצת פה ושם על מה אני עושה, ואיך ביליתי בסופש, ואיך אני מבלה כי זה כל כך מביך. אז כן, אתם תגידו יופי תכירי שם חברים והם יישארו, סבבה מגניב, אבל זה אנשים שגרים רחוק ולא תמיד מתאפשר ולא רוצה לסמוך על זה.. פשוט רוצה להפסיק להרגיש מסכנה כזאת. שכולם נהנים חוץ ממני. אני יודעת שאני לא באורח פלא יכולה להתחיל לצאת ולהכיר חברים. אבל הלוואי והייתי יודעת איך להרגיש בסדר עם זה. שאשכרה בחגים אני הולכת לישון אחרי ארוחת חג כי אין לי משהו אחר לעשות. מה אני אלך למסיבה לבד עם עצמי? ברור שלא. הולכת לישון. נראה לי שאמא שלי כבר מרחמת עליי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025