כן אני מודעת לזה שאני ילדותית. שאני לא אמורה לבכות על זה אחרי 10 שנים שעברו מאז שההורים שלי התגרשו.. אבל זאת אני..
אבא שלי מתחתן, עם אישה שאני לא אוהבת, ועוד מביא איתה ילדים. אח שלי לא שם עליו ולא מדבר איתו כמעט (עם אף אחד.. לאו דווקא ספציפית איתו) ואני.. לא ממש גורמת לו אושר, יש לי חוסר ביטחון עצמי אז אני לא יוצאת יותר מידי מהבית. (מידי פעם כן אבל לא מספיק לו..) הוא תמיד התלונן על זה שאנחנו לא יוצאים ונהנים ביחד ושהוא רואה משפחות אחרות מאוחדות שיוצאות ומבלות לעומתנו.. אז הוא החליט שאולי כדאי שהוא יתחתן יביא ילדים וזהו. אמא שלי בדיוק מתגרשת מבעלה.. בתקופה האחרונה הם היו נפגשים ביחד איתנו, סוף סוף הרגשתי איך זה להיות עם 2 ההורים שלך ביחד, מה זה משפחה. חשבתי שהם יחזרו.. ועכשיו הוא סיפר לי שלא.. כואב לי כלכך. אני מרגישה כאילו אני עוברת את כל הגירושין שוב, חשבתי שהם יחזרו ועכשיו זה נלקח ממני. החלום הזה להרגיש שיש לך משפחה שלמה ו2 האנשים שאתה הכי אוהב בעולם יהיו ביחד, התנפץ לי מול העיניים. זה לא יקרה ואני לא יודעת איך להתמודד עם זה. התקופה האחרונה שבילינו בה יחד נתנה לי להרגיש מה זה להיות באמת מאושרת, אף פעם לא הייתי. ואם זה לא מספיק שהם לא יחזרו, אז הוא גם מביא ילדים חדשים, תהיה לו את המשפחה שהוא תמיד רצה, מאושרת, מאוחדת, כל מה ששלנו לא. ואני לא שם. מרצון, ולא מרצון. אני לא ארצה להיות עם אישתו לעתיד, אני לא אוהבת אותה כי היא מלכלכת ומתייחסת לא יפה לאמא שלי למרות שלא עשתה לה כלום. וגם אבא שלי והיא כנראה יעדיפו שאהיה בצד, היא תרצה כי אנחנו בקשר לא טוב וכדי שאבא שלי לא יתרכז בעבר ובנישואים ובילדים הקודמים שלו, אלא בילדים העכשוויים שלו, והוא גם אמר לי שהוא יהיה יותר עסוק כי בכל זאת תהיה לו משפחה משלו וילדים ויש את העבודה ולא ממש יהיה לו זמן אליי.
אמא שלי דווקא כן רוצה אותו.. אבל אי אפשר לכפות עליו.. ואח שלי לא מדבר איתי. זאת ״המשפחה״ שלי. אני רואה משפחות אחרות ומקנאת, למה לי לא מגיע ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות