היי, אני לירז בת 16 וחצי והיה לי חבר במשך שנה וחודשיים, אהבתי אותו כלכך שזה כאב, היינו תמיד ביחד אחים שלי וההורים שלי אהבו אותו, הוא היה המושלם שלי, הוא היה מגן עליי ושומר עליי תמיד וגם הוא היה עושה שטויות כאלה כמוני, הוא היה בדיוק בראש שלי, בחצי שנה הראשונה הכל היה מעולה, זאת הייתה התקופה הכי מושלמת בחיים שלי ואני לא מגזימה, ואז פתאום כשהייתי אומרת לו לבוא אליי היו לו תירוצים שהוא עובד ושהוא לא יכול והייתי מאמינה כי הייתי סומכת עליו, ואז לאט לאט התחלתי לשמוע מחברות שלי שהוא בוגד בי, לא האמנתי להן, הייתי תמיד בצד שלו, חברות שלי המשיכו לנסות להסביר לי שהוא בוגד בי ושהן לא משקרות אבל בסוף רבתי איתן בשבילו, אני והוא ישבנו כזה אחר כך ואז אמרתי לו "וואי, נמאס לי כבר חברות שלי לא מפסיקות להגיד לי שאתה בוגד בי" ובדיוק אחרי שאמרתי את זה ירד לו החיוך מהפנים והוא הפך לרציני, התחלתי להלחץ כי אולי השמועות שהוא בגד היו באמת נכונות , ואז כששאלתי אותו אם זה נכון הוא אמר שכן, הוא אפילו לא הכחיש , ואז ישר הלכתי משם, הוא ניסה להתקשר המוןן אבל סיננתי אותו, ואז אחרי שחסמתי אותו מכל מקום אפשרי הוא שלח את חברים שלו לנסות לשכנע אותי לדבר איתו, בסוף נכנעתי והסכמתי, נפגשנו והוא התחיל לבכות לי והוא לא בוכה בחיים משום דבר, שאלתי אותו כמה פעמים הוא בגד והוא אמר ששלושה פעמים, התחלתי לקלל אותו מעצבים ולבכות והלכתי, הוא התקשר והתקשר עד שהגיע שלב שהוא הפסיק כבר והתייאש, עברו כבר שלושה חודשים והוא לא יוצא לי מהראש אנחנו בכלל לא מדברים פעם בשבועיים אני רואה אותו ונשבר לי הלב, אני אוהבת אותו עדיין ולא יודעת מה לעשות:( אני כל היום בוכה..אני בדיכאון מתמשך ,סליחההה על החפירה אבל הייתי חייבת לפרוק..עזרה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות