אז ככה, בואו נגיד שעד הצבא לא היו לי חיים מושלמים.
בעיות בבית, גירושים קשים של ההורים, מצב חברתי לא טוב, חוסר ביטחון ועוד הרבה דברים.
היו תקופות שהייתי מסוגל להישאר בבית שבוע ואפילו יותר בלי לצאת ממנו בכלל. אפשר להגיד שהייתי די בדיכאון.
שהתגייסתי בהתחלה גם היה לי קשה (הייתי ביחידה קרבית) ולקח לי זמן עד שהשלמתי עם התפקיד.
בואו נגיד שהשנה הראשונה לא הייתה פשוטה, אבל לאחר מכן? מדהים, פתאום הבנתי כמה מוסר עבודה יש לי וכמה בן אדם חברותי אני, אפשר להגיד שהייתי המלך של הפלוגה וכולם אהבו אותי. גם הביטחון עלה לי בצורה מטורפת.
עברתי שינוי מטורף, מאדם שלא יוצא מהבית לאדם שבקושי בבית ואת האמת? לא היה נורא בכלל.
הכרתי מלא אנשים שאהבתי והתחברתי אליהם והיה לי שירות מדהים.
השחרור הגיע ואיתו גם ההתרגשות וכל הדברים שתכננתי לעשות.
אמרתי לעצמי שאני אקח חודש מנוחה ואתחיל לחפש עבודה. עברו כבר חודשיים וחוץ מכמה חלטורות ועבודות זמניות עדיין לא מצאתי משהו קבוע, ואת האמת שאני בכלל לא טורח לחפש.
הבעיה היא שאני מרגיש שאני חוזר להיות הבן אדם שהייתי לפני הגיוס, עוד פעם ירדה המוטיבציה ואין לי חשק לעשות כלום חוץ מלצאת לבלות עם חברים.
פתאום אני מבין שהסיבה העיקרית שנהנתי כל כך בצבא הוא הריחוק מהבית ומכל הבעיות שלי.
מרגיש שאני נשאב ללא לעשות כלום ואני מרגיש חרא עם עצמי על זה, לא מוצא משהו שיגרום לי להזיז את התחת שלי ולהתחיל לחיות, כמו שכל חייל משוחרר צריך לעשות.
עצות כלשהן?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025