היי כולם,
יש לי קושי מסוים בסוף תיכון ובסוף גיל ההתבגרות בכלל, ואני רוצה את דעתכם.
אני לומד בבית ספר תיכון טוב יחסית בירושלים. אני שנאתי כל רגע בבית הספר- הייתי תלמיד די בודד כל ה-6 שנים שבהם אני נמצא בבית הספר (שהוא גם חטיבת ביניים וגם תיכון). כל חטיבת ביניים הייתי בודד, ובתיכון הצלחתי להשיג מעט חברים (2-3 בערך) ואני לא מרגיש טוב לגבי זה. אני מרגיש תחושת חרטה גדולה מאוד שהגעתי לבית הספר הזה, כי לא רק שהייתי (ועדיין) בודד מאוד, אלה גם רבתי מאוד עם ההורים שלי על זה. המרד היה על איזה בית ספר בו אלמד, ואני הפסדתי הפסד מר במאבק הזה (בסוף נשארתי שם) אבל גם פגעתי מאוד בהורים שלי, ואני עד היום מתחרט על זה, למרות שהכל נראה בסדר בבית (נכון לעכשיו).
לפעמים זה נדמה שיש לי גם עודף הורמונים- כי גם בגיל הזה- כשידוע שבגיל הזה המאבק והמרד עם ההורים אמור להיות פחות יותר, אני עדיין כועס עליהם הרבה, ולפעמים אני מדמיין אותה בתור מפלצות שכאילו מחפשות איפה להקשות עלי- כדי שאוכל להיות חזק וחסין כלפי כל הגורמים העוינים ואזרח הישראלי החסר ישע.
מעצם העובדה שאין לי חברים מחמיר עם הרגשות שלי. זה גורם לי להתחשבן על העבר, ואני מפחד שזה יגרום לי להיכנס למשבר גיל ה-40. אני יודע שמבוגרים רבים בסביבות גיל זה מתחילים להתחשבן על אותם שנים של הנעורים שלהם שהם לא ניצלו על מנת להנות ולחיות את החיים.
כיוון שאני נמצא במצב כל כך גרוע, אני רוצה שמישהו שהיה בזה ינסה לעזור לי ולהגיד לי מה עושים עכשיו, כשאני נמצא בסוף גיל ההתבגרות- שזה בעצם סוף הילדות שלי, ואני לא אוכל לחזור אל התקופה הזו יותר.
תודה!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025