אז הסיפור שלי מתחיל בסוף כיתה י בחופש ששם התחלתי להתרחק מחברים שלי כי נכנסתי למסגרת לימודית ולא יצאתי הרבה מהבית בחופש. התרחקתי מחלק מהחבורה אבל נשארתי חבר שלהם ועדיין עשיתי צחוקים וגם נשארו לי חברים מאוד טובים. אחרי החופש הכרתי מישהי והפסקתי לראות כמעט לגמרי את החברים חוץ מבבית הספר כי נפגשתי איתה. היום אני מבין שזאת הייתה טעות ולא מבין למה עשיתי את זה. עדיין נשארו לי חברים ועדיין הייתי עושה צחוקים אבל התרחקתי מקבוצת חברים בחבורה שהיו חברים טובים שלי. מישהו חדש הצטרף לחבורה והם החליפו אותי בו לגמרי והרבה מהם השתנו. היו לי איתם ריבים ובסופו של דבר נשארתי בקבוצה אבל הרבה התעלמו ממני.
המצב הזה המשיך קרוב לשנה. הבנתי שמשהו בכלל לא בסדר בסופו של דבר וניסיתי להתחבר שוב עם כולם מספר פעמים אבל גם הם דחו אותי וגם הם השתנו אז לא ידעתי איך לגשת לזה. הזמן עבר וניסיתי ממש להתחבר ועכשיו זה נהיה מאוד מוזר חלקם שהיו חברים מאוד טובים שלי דוחים אותי ומסננים ומצד שני שהם צריכים משהו פונים אליי
פעם הייתי המנהיג של החבורה והייתי עושה צחוקים ואני מרגיש שהשתניתי בעצמי ואני יותר מופנם, אבל שנשארתי אותו אדם בפנים. אני והחברה נפרדנו והיו לנו הרבה בעיות כרגע אנחנו מתראים אבל לא ביחד. יש לי הרבה חברים ואני נחשב מקובל באופן כללי, אבל אין לי חברים אמיתיים חוץ מאחד בחבורה שנשאר חבר שלי אבל הוא לא במעמד טוב בחבורה אז הוא לא יכול לעזור לי עם השאר. השאלה שלי היא מה לעשות במצב כזה ואיך להמשיך מכאן? איך לחזור להיות חבר בעיניהם? איך לחזור להיות כיפי ומצחיק כמו שהייתי פעם? ובעיקר איך להתנהג עם אנשים שלא רוצים אותך אבל אתה צריך אותם במיוחד שפעם היית המנהיג של החבורה?
אני כרגע בתקופה מאוד קשה ורגישה בחיים שלי והדבר הזה מאוד משפיע כי בעצם אחרי שהבנתי שהתרחקתי כלכך ושאין לי חברים לעשות איתם צחוקים זה מצב שבחיים לא הייתי בו תמיד הייתי מנהיג בכל אופן וגם הצחוקים של החבורה השתנו ואני לא יודע איך לגשת לזה.
תודה רבה למי שעונה וקורא את הכל אני באמת מעריך את זה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות