רקע:
בבית גרים: אני , אחי בן ה13 שכל היום רב עם ההורים
ואמא ואבא שלי
הבית שלנו ממש קטן 2 וחצי חדרים, אני גרה במקום שאי אפשר לקרוא לו חדר כי אין מקום למיטה שהיא יותר גדולה ממיטת ילד (כן אני עדיין ישנה במיטת ילד).
כנל גם אחי המסכן שישן בחדר שהוא כלכך קטן שאפילו אין לו מקום להכניס שולחן כתיבה
ההורים שלי כל היום רבים על כסף, רבים ברמה שאבא שלי צורח בלי סוף ואפילו השכנים לא מפסיקים להתלונן על זה ודופקים בדלת.
כל החיים התרגלתי לזה ונמנעתי כמה שיותר מלהיות בבית (בתיכון הייתי בלימודים ובעבודה ובבית ביליתי בעיקר בסופש)
אין לי כוחות יותר לשמוע קללות צעקות ואיחולי מוות אחד לשני מההורים שלי, הם לא מתגרשים כי אין להם כסף לגור כל אחד בנפרד..
יש לנו הרבה בעיות כלכליות ותמיד כלכלתי את עצמי(שילמתי על עצמי בבית ספר, נשף סיום, קורס פסיכומטרי, מחשב) אין לי סבא וסבתות בכלל ככה שאין בכלל עזרה
כל חיי חלמתי כבר לעזוב את הבית ולעבוד במשרה ולגור בשקט בבית משלי עם אוטו וכלב קטן. חיים רגילים כמו של כולם
אני לומדת לפסיכומטרי וכלכך קשה לי להתרכז ככה, כל היום אבא שלי מדליק טלוויזיה על ווליום גבוה והוא כל היום בבית (עובד בלילה) ואמא שלי צועקת עליו שינמיך והוא לא אכפת לו מכלום, אני אומרת שזה מפריע אבל הוא אומר שזה הבית שלו ושהוא יעשה מה שהוא רוצה (זה כבר כמה שנים כל יום חוזר על עצמו)
כל פעם צרחות, איומים, קללות, נמאס לי לשמוע את זה ולבכות כל הזמן ולרצות לברוח!! אחי לא נמצא בבית 90 אחוז מהזמן רק בשביל לא להיות במהומות האלה
בבית זה סביבת העבודה שלי, יש לי איזה 20 ספרי פסיכו ואני לא מתכוונת לסחוב את זה לכל מקום אחר כדי ללמוד וכו מה גם שהמחשב שלי בבית וממנו רוב הלמידה.
אין לי כסף להשכיר דירה לא חסכתי והכל הלך על פסיכו והשלמת בגרויות ולא, אין לי חברות בכלל גם לא מהקורס שאפשר ללמוד איתן בבית שלהן או משהו כזה
מה לעשות? אני רוצה לפרוש מהשביל של הלימודים כי גם אם אני אתקבל לא אוכל 4 שנים ללמוד בבית הזה! זה בלתי אפשרי אני לא מסוגלת יותר!!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות