היי
אז הנה הסיפור שלי
אין לי כוח לקום מהמיטה ואז אני בטעות נרדמת ואז אני קמה בערב וחושבת על החיים שלי, על כמה שאין לי כוח לחיות אותם. ואז פשוט אין לי חשק לכלום. אני נשארת במיטה, מהרהרת על החיים לכמה שעות עד שאני נרדמת שוב. קמה בבוקר. עושה מקלחת ומחשבת מתי הפעם האחרונה שאכלתי משהו, ואז נזכרת במספר הימים שלא אכלתי ואז אוכלת משהו עם כמה שיותר קלוריות כי אני יודעת שאחר כך לא יהיה לי כוח לאכול. אני הולכת לבית הספר והמורים צועקים עלי על החיסורים שלי מהשיעורים, על זה שאני לא מכינה שיעורים, ועל זה שאני לא משתתפת בשיעורים. אני פשוט יושבת בשיעור וחושבת לעצמי "למה אני פה? הכל חסר טעם. מה התועלת שאני אדע את החומר הזה? בשביל מה תעודת בגרות? מה זה יעזור לי בדיוק? בשביל ללמוד? בשביל לעבוד? בשביל לחיות? ומה התועלת של זה?" וכל הראש שלי במחשבות המדכאות האלו. אחרי חצי יום בבית ספר אני עפה הביתה כי באמת שאין לי כוח להישאר בשיעורים שנותרו לי. יש לי חברים אבל לא ממש איכפת לי מהם. אני חוזרת הביתה ומנסה ללכת לישון, אבל לא מצליחה כי ישנתי יותר מידי בלילה. אז אני פשוט שוכבת שם ומנסה להירדם.
זה נוראי מה שאני עוברת, אין לכם מושג כמה.
זו הרגשה כל כך מתסכלת שכל מה שאני רוצה זה לישון, כי בא לי להפסיק לחשוב, כי בא לי להפסיק את ההרגשה הרעה הזו שבי.
ופעם לא היה לי את זה.
הייתי בן אדם מלא שמחת חיים. הייתי מתלהבת כשמתחילים איתי ומתרגשת מציונים טובים במבחנים ושמחה למצוא בגד שאני אוהבת בקניון.
אבל עכשיו פתאום להכל אין משמעות. באמת לא איכפת לי מכלום.
השאלה שלי היא כזו: איך לטפל בזה?
מה זה לא בא לי פסיכולוג, אני רוצה פשוט לקחת כדור ולהרגיש טוב יותר.
אבל בלי מרשם רופא וכאלו כי זה פשוט מסובך
המלצות?
ואל תשאלו אם ההורים בתמונה, כי הם כן, אבל הם עובדים עד שעות מאוחרות ובקושי רואים אותי, ובכללי אני לא חושבת שאני ממש מעניינת אותם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות