אני כל הזמן עצובה מאוד ובכל זאת אני יודעת שאני לא בדיכאון.
יש לי חיים טובים יחסית משפחה ייציבה הורים נשואים אחים ואחות יפים מאוד וגם אני לא נראית רע.
אבל משום שום דבר לא הולך לי בחיים, אין לי חברות, איל לי חבר, אני אף פעם לא יוצאת ביימי חמישי /שישי וכל היום עוברת מהבית ספר לבית ולישון.
אני מרגישה ממש עצובה ובודדה וגם כל מה שאני מנסה לעשות לא הולך לי למשל אני שיעור 53 ועדיין לא יודעת לנהוג בגרוש, ואפילו לא הגישו אותי לטסט פנימי.
תמיד מתעלמים ממני לא משנה איפה אני נמצאת ואפילו שאני צועקת ומביע דעה מבטלים אותה ואפילו לא טורחים להקשיב, אפילו המשפחה שלי.
אני כל היום מול המחשב רואה סרטים ומחטט בפייסבוק, וכל היום אני רק חושבת על איך להשיג חברות ושמישהו יאהב אותי. ועצוב לי.
אין לי עם מי לדבר בכלל כי אני מאוד מתביישת שיידעו שככה אני חייה ולפעמים אם מישהו שואל אותי מה עשיתי בסופ"ש אני ממציאה ואומרת שהייתי מחוץ לעיר וביליתי שבאמת ישבתי מול המחשב, או במיטה בוכה בסתר.
אני משדרת שהכל טוב ומעולה ושהכי כף לי בעולם ומחייכת ובעצם אני נרקבת מבפנים ומתבזבז לי הזמן.. זהו.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות