טוב אז היי,רציתי לרשום פה את הבעיה שלי כי אני מתביישת מהחברים שלי.
אז ככה:אני אהבתי מישהו 4 שנים....מאוד סבלתי בגללו,הרבה בכיתי והייתי עצובה ומלא דברים,עכשיו ברוך ה׳ אני מרגישה שזה נגמר,הבעיה באחרת היא...שאני מרגישה שהתאהבתי במישהו אחר,ידיד שהוא יותר כמו אח בישבילי,אחד שאני מדברת איתו על הכל,השכבה שלנו מחולקת לשניים,כיתה י, והחלק שאיתי אני ממש אוהבת אותם הם כמו משפחה שנייה שלי באמת,אנחנו חברוה של שלושים ילד,מתוכם ישלי את החברים הכי טובים שלי,שני בנות ושני בנים,אחת מהבנות אני מכירה מכיתה ב,השנייה מכיתה ז,ושני הבנים היו תמיד בשכבה שלי והכרתי השנה,ארבעתם יודעים הכל עליי ואני עליהם,ממש כמו משפחה הן שני אחיות שלי והם שני אחים שלי,אחד מהם ניחם אותי בזמן שבכיתי בגלל ההוא שאהבתי,הוא אמר לי דברים שבחיים לא אמרו לי,התנהג אליי בהרגשה שלמישהו באמת אכפת מימני סוףסוף(אני אחת שמאוד סבלה בשנים קודמות מחברה,עכשיו זה כבר לא ככה)הוא היה איתי ימים שלמים דיבר איתי בפלאפון ותמיד היה שם בישבילי.....הבעיה היא שהוא מבחינת כולם יותר כמו אח כזה מאשר האופציה ליהיות ״חבר״...והבעיה השנייה היא גם שעד עכשיו הוא אהב אחת מהחברות שלי ממש איזה חצי שנה...(לא מהחברות הקרובות)ואתמול דיברתי איתו והוא אמר שהוא לא אוהב אותה הוא שונא אותה כי היא פגעה בו מאוד,אני חושבת שיש מצב שהוא אומר את זה בישביל להדחיק אותה,אני פוחדת לספר לחברות שלי כי רוב הסיכויים שזה יפלט להן בטעות באיזה שיחה כי בכל זאת אנחנו מדברים על הכל.....אני מרגישה שאני רוצה שהתחושה הזאת כבר לעבור לי וכל הרגש מתערבב לי עכשיו...בבקשה תעזרו לי...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות