היי,
השנה בפעם הראשונה בחיי נכנסתי למערכת יחסים עם מישהי.
חוויתי איתה בעצם הכל בפעם הראשונה, מנשיקה ועד יחסי מין.
אנחנו יוצאים 4 חודשים.
אני מאוד אוהב אותה וגם מסתדר איתה מצויין, אני מרגיש שכל עוד לא יקרה משהו קיצוני או יוצא דופן, אנחנו נוכל להמשיך יחד עד הסוף (חתונה).
כמובן שיש זמן ואנחנו רק בהתחלה, ושנינו צעירים (היא בת 20), אבל באמת אני לא רואה משהו שיפריע לנו.
העיניין הוא שכמו שאמרתי היא הראשונה והיחידה שהיה לי איתה כל מגע מיני.
אני מרגיש, שבניגוד להרבה חברים שלי או סתם אנשים ממוצעים בגילי, לא התנסיתי עם מספיק בנות, ואני מדבר בעיקר מבחינה מינית.
זה מציק לי מאוד המחשבה שהיא תהיה הבחורה היחידה בעולם שאני אקיים איתה יחסי מין.
אני כל הזמן מסתכל על בנות שסתם עוברות ברחוב או באינסטגרם ואני מתוסכל מהמחשבה שאני לא אהיה עם אף אחת מהן, כי כבר עשיתי את הבחירה שלי כביכול.
אני לא רוצה להפרד ממנה בגלל סיבה מפגרת כזאת, ובטח לא אציע לה מערכת יחסים פתוחה או משהו בסגנון.
אני יודע מהרבה אנשים שחוו המון סטוצים בחייהם שהם כולם בסוף מגיעים למסקנה שכלום לא שווה יותר ממערכת יחסים אמיתית עם מישהי שאתה אוהב.
אבל אני לא חוויתי שום סטוץ בחיים שלי כדי להגיע למסקנה הזאת.
אני מקווה שאני לא נשמע כמו איזה סוטה מפגר, ושהבנתם את הכוונה שלי.
אשמח לעצות כי זה באמת מפריע לי ואני לא רוצה לאבד מערכת יחסים, כזו שחלמתי עליה כל כך הרבה זמן, בגלל סיבה מאוד מיותרת.
היא נותנת לי אהבה בלי סוף ואני מרגיש זבל שאני בכלל חושב על הדברים האלה, אבל קשה לי להתעלם מהמחשבות האלה ואני לא יודע מה לעשות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות