היי לכולם
יש לי איזה עניין לא פתור עם עצמי, עוד מגיל נורא קטן
אני נורא קנאית ואובססיבית, אבל נראה לי שהרבה בנות ככה.
הייתה לי ילדות בסדר עם אמא אוהבת ואבא והכל טוב. הבעיה שלי היא עוד מגיל צעיר, תמיד כשאמא אמרה משהו לילד או לילדה שהיו איתי בגן או שלמדו איתי משהו כמו "איזה חמודה", "איזה יפה" או משהו כזה הייתי נתקפת קנאה מטורפת ובוכה המון, הייתי מרגישה שאמא לא אוהבת אותי
ושנאתי אם אמא הייתה אומרת משהו על תינוק של חברה שלה שהוא חמוד או משהו
זה אינפנטילי ברמות התסביך הזה וזה קורה גם היום. אני לא מראה את זה אבל בפנים הקנאה שורפת אותי ואני לא יודעת למה בדיוק
היום אני כמעט בת 20 וכבר פחות תלויה באמא. לאחרונה נודע לי שהיא התחילה עבודה חדשה כסייעת בתינוקיה. אני כבר לא חושבת על זה הרבה אבל לפעמים זה עולה לי בראש ואני בוכה את החיים שלי כשאני לבד ומרגישה ככ רע ואז מרגישה רע עם זה שרע לי. אני אומרת ביני לבין עצמי הלוואי שאני אעלם או שאפצע או משהו והיא תדאג רק לי, ואז אני מבינה שאני כזאת צומי ומשוגעת וילדה קטנה.
מה אני עושה עם זה אוף
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025