היי, אתםיכולים לקרוא לי ריאהנה *~* הסיפור שלי הוא כזה: (אני מתחילה ממצב חברתי)
הייתי ילדה בלי חברות, כל היסודי ירדו עליי והחברים שהיו לי תמיד היו מדברים עליי מאחוריי הגב. היו שרים עליי שאני זונה והיו לפעמים מרביצים לי.
בחטיבה כבר הייתי בבית ספר חדש והייתי בהתחלה עם עוד כמה חברים, אך בכתה ח׳ ערבבו את הכתות ושינו אותם, אז כל אחד מהחברים הלך לדרכו. הייתי לבד לתקופה מסויימת, לא הציקו לי הפעם, אבל עדיין הייתי לבד, בהפסקטת לא היה לי כיף , הייתי מחכה לשיעור ומיד אחר כך ללכת הבייתה.
עברתי גיהנום, אני זוכרת שאחרי פסח הייתי מתפללת שהחופש הגדול כבר יגיע.
כתה ט כבר היה יותר טוב, שוב הכתות השתנו והצלחתי למצוא לעצמי 3 חברות, היה מעולה, עד שאחת מהם עשתה משהו ממש מכוער שפגע בי. אז... נשארתי עם2 חברות, וככה זה עד היום.
ובבית היה גרוע פי אלף, עם ההורים שלי. הם היו חודרים לי לפרטיות ומסתכלים לי בנייד על כל ההצקות,והם לא הבינו אותי, הם צעקו עליי וחשבו שזו אשמתי, שאין לי חברים בגלל שככה רציתי. כבר התפוצצתי עליהם כמה פעמים אבל התחרטתי אחרישזה קרה.
וזה לא הסוף, חוויתי עוד משבר (לפניי בירך חמישה חודשים) שמוטט אותי... אני לא יכולה לדבר עליו, אבל זה היה קשה מאוד.
הדרדרתי לדיכאון חמור, למצב שאני לא רואהף שום טעם בחיים ולא משנה במה. אמרו לי להמשיך הלאה מהעבר, אני מרגישה שהמשכתי אבל ההרגשה שלי אותו דבר. אבל מהי בעצם ההתגברות על העבר? מה מרגישים בה ואיך מתגברים? מה זה בעצם הניצחון הזה? אני רוצה את השמחה בחזרה.
אני סובלת בכל יום ויום וזה כבר נהיה קשה לי, אני בקושי חכולה לשאת את זה. וגם ההורים שחודרים לפרטיות מעיקים. אני רק רוצה שקט נפשי...
מישהו פה יודע איך זה להרגיש כלוא בתוך עולם קודר? מישהו פה יודע מה זה כשאתה לא יודע מה לעשות כי אתה בדיכאון עמוק כל כך ואתה בקושי מצליח לשמוח מהחיים? אני אשמח לעצות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025