טוב אז אני בכיתה ט ועברתי בית ספר בתחילת שנה ואז אחרי כמה זמן התחיל להיות לי דיכאון וחדרה חברתית בגלל שהציקו לי והשפילו אותי אבל לפני חודש התגברתי על זה בעזרת היועץ/פסיכולוג שלי אבל אני עדיין לוקח ללב עלבונות עדיין אין לי חברים עדיין אני סוג של מושפל ואני גם פרפקציוניסט אז זה מחמיר את כל זה ופשוט אני מתוסכל ועצוב ונמאס לי אני לא יודע איך להחזיר אני גרוע בירידות ואני גם לא אוהב ירידות זה פשוט קשה מידי קשה להכיל את זה כל יום אני לא יודע איך לא לקחת ללב זה נראה שיש לי כמה חברים אבל פשוט אין לי זה הורס לי את הנשמה אני מרגיש אותה וכואב לה כואב לי לראות את עצמי סובל לראות את עצמי מכבר כמה חודשים נלחם בדיכאון וחרדה אני תמיד חושב שאני מחמיר עם עצמי אני פוחד מהמצב בו ההיתי אני פוחד מהמצב בו יהיה אולי אני פוחד שירדו עלי למרות שאני לא מראה את זה פשוט אני מנסה הרבה זמן לשקם את עצמי ואת המצב החברתי שלי וזה פשוט לא עובד
תמיד ירדו עלי על כמה שהאף שלי גדול על כמה שאני אפס למרות שזה רק כמה ילדים מהכיתה זה מרגיש לי גהינום מלא אני בין החזקים בכיתה אבל פשוט אני פוחד להרביץ אפילו שמי שמציק לי קטן ממני בחוזק בהרבה לא יודע למה אבל אני כיאלו לא מסוגל לתת לו איזה אגרוף ולהשתיק אותו מלרדת עלי בלי הפסקה אני פגיע ורגיש מאוד ואני לא יודע איך לשנות ומה לשנות זה יותר פריקה מאשר שאלה אבל אשמח לשמוע עצות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות