גרתי כימעט שלוש שנים בקיבוץ וזה הספיק לי כדי להבין שלשם אני באמת שייכת. קרוב לקיבוץ יה בית ספר ולמדתי בו עד סוף כיתה ה, בסוף כיתה ה עברנו לגור בעיר שבה גם נולדתי, עיר ממש מעצבנת. השנה עליתי לחטיבה ואני ממש לבד ממש לבד, אני מתאפקת לא לבכות אבל זה ממש קשה כי כל פעם כשאני חוזרת הביתה אני מתחילה לבכות שאני רוצה לחזור לגור לקיבוץ ואמא שלי כל הזמן צועקת עלי להפסיק, זה מרגיש כיאילו בכלל לא אכפת לה ממני, בשלב כלשהו היא אמרה לי שיש לה מינוס עשר אלף וחצי בבנק... אני פשוט לא יכולה יותר וגם אם אני אמצא חברות בבית ספר זה לא יעזור לי! הקיבוץ הזה זה המקום היחיד שטוב לי בו ואני הולכת לבקר את חברות שלי לפחות פעם בשבועיים אני לא יכולה ככה כבר... מישהי מבוגרת אמרה לי להמשיך לנסות לשכנע את אמא שלי וגם חברות שלי ואני באמת רוצה לחזור לקיבוץ כל הכיף שםם וכל הזיכרונות שלי משםם ובעיר הכל חרא לי כל הזמן יש נפצים וזה כימעט פוגע בי וזה פגע בחברה שלי
מה לעשות???
תודה לעונים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות