מתוסבכת מיואשת מהכל ונמאס לי מהמועקה הזאת! כדאי לי לברר איך הוא מרגיש?

אוקיי אז
מכיתה ז' היה לי חבר שהקטע בנינו נמשך עד לפני חצי שנה. בכל הזמן שהיינו ביחד תמיד אהבנו אחד את השנייה מאוד, תמיד היה בנינו כבוד הדדי לא משנה באיזה מצב ואכפתיות. נפרדו פעמיים בכל הקשר הזה, הייתי מאוד ביישנית.. ולא כי אין לי ביטחון, להפך! אני ילדה מאוד דומיננטית, מצחיקה ואומרת הכל בלי להתבייש אבל כשזה מגיע לאהבה אני הופכת למישהי אחרת, היינו צוחקים, מדברים על הכל אבל שזה מגיע למצב של להיפגש לדוגמא וללכת למקומת הייתי ממציאה תירוצים כי זה היה מלחיץ ומביך אותי המצב.
בקושי היה מגע, לא נפגשנו אפילו לא פעם אחת! הבנו שזה לא הולך ככה, לא התנהגנו כמו זוג וזה באמת לא רק לאהוב. לי תמיד קשה עם פרידות אז הוא ייזם את זה והיה לי קשה עם זה מאוד והוא אכל את עצמו ואמר שהוא לא שווה את הדמעות שלי וכ'ו
לאחר כמה זמן חזרנו, באתי יותר "מוכנה" יותר נפתחתי, יותר היינו ביחד, צחקנו נהננו.. ותמיד תמיד הוא אהב אותי ונתן לי ייחס מדהים, ושלא תטעו, גם אני לו. הבעיה היחידה הייתה הביישנות שלי וגם זה שהוא לפעמים לא התאמץ בשביל הקשר. ברגע שעשיתי את השינוי הזה הוא התחיל לזלזל. קבענו להיפגש והוא הבריז לי, הייתי כמה ימים בדיכאון בגלל המצב המייאש הזה והוא אפילו לא טרח להתקשר ועוד דברים כאלו בסגנון. השינוי הזה היה בשבילי באמת קשה לעשות כי הייתי צריכה להתגבר על הכל ולהיפתח ולעשות מאמץ ועשיתי את זה וזה היה מורגש אבל אז הוא זה שהיה "אשם" בפעם השנייה. הוא אמר שהוא רוצה להיפרד וגם אני כבר הבנתי שזהו פשוט מיצינו את הקשר, הבנתי שזה פשוט כבר לא הולך. וכמובן ששוב היה לי קשה כי אני באמת אהבתי ועדיין אוהבת אותו. אחרי איך שהוא התנהג הוא ביקש סליחה וכמובן שסלחתי ומאז עברה חצי שנה עד עכשיו. היו תקופות שהייתי חושבת עליו המון והיו תקופות שבכלל לא אבל בלב שלי תמיד אהבתי אותו, קשה לי עכשיו עם המצב הזה, חצי שנה שהסיפור הזה בנינו לא ממשיך כי הבנו שזה לא עשה לנו טוב ושזה לא הלך אבל קשה לי עם זה. אני חושבת עליו המון, מסתכלת.. אני רואה שגם הוא אני רואה שהוא עוצר את עצמו מלבוא ולדבר איתי ואני כל כך בסיבוך כי אני לא יודעת מאיזה סיבה הוא עוצר את עצמו כי יש כמה אופציות:
1.בתקופות שהיינו ביחד והיה לי קשה ובפרידות שהייתי בוכה הוא היה אומר שמגיע לי יותר ממנו ושהוא שונא את זה שאני בוכה בגללו.
2.אולי הוא יודע שזה לא יעשה לנו טוב כי ניסינו לא פעם ולא פעמיים
3.הוא יודע כמה שהוא פגע בי ואולי הוא לא רוצה שיהיה לי קשה וכואב שוב.
גם החברה הכי טובה שלי והחבר הכי טוב שלו לא בעד שנחזור היא כל הזמן אומרת לי כמה שכאב לי שזה נגמר ושתמיד היה משהו שהרס ואני גם רואה את חבר שלו כל דבר עוצר אותו אפילו רק שהוא מתקרב אליי.
עכשיו השאלה היא:
עברה חצי שנה, אני רגילה שאנחנו נפרדים וחוזרים ושהסיפור אף פעם לא נגמר אבל כמו שאמרתי, בפעם האחרונה הבנו שזהו שזה לא הולך, וגם אין אף אחד שמאמין שהפעם זה יילך אבל אני כל כך אוהבת אותו, כואב לי הלב פשוט שאני נזכרת וזה לר געגוע, אני באמת אוהבת אותו ואני רואה סימנים שגם הוא אותי אבל משהו עוצר אותו מלבוא. אם הרגשנו שזהו למה עדיין קשה לנו לשחרר? אתם חושבים שאם זה לא עבד בפעמים קןדמות הפעם זה יעבוד? כי אנחנו אוהבים אחת את השני ותמיד היה ואני יודעת שאנחנו מתאימים אבל אם כבר ניסינו ואני לא רוצה לוותר זה יכול לעבוד אחרי הרבה "ניסיונות"? אני יודעת שאני כבר שונה, עבר מלא זמן וכן נשארה בי הביישנות אבל עדיין לא כמו פעם. אני מאוד מפחדת מלבוא לדבר ולשאול אותו מה הוא מרגיש כי עברה חצי שנה, חצי שנה שלא דיברנו על הנושא לא כלום, ואני באמת אוהבת אותו וניסיתי באמת שניסיתי להמשיך.. אבל אני נשבעת שלא הצלחתי פשוט לא הצלחתי. והסימנים הקטנים האלו מידי פעם שהוא נותן פשוט עשו לי אבן ומועקה כי אני כבר משתגעת ולא יודעת מה לחשוב ולאן לקחת. אני לא יודעת מה לעשות אני באמת מרגישה שצריך המון אומץ ללכת ולדבר איתו.
אשמח אם תייעצו אם כדאי ללכת ולשאול מה הוא מרגיש? ולמה?
תודה רבה למי שקרא עד פה