לוותר, את הגעת בעצמך למסקנה שהם יותר מדי שונים ממך
אני לפני ארבע שנים ויותר עברתי מרעננה (עיר במרכז) לעין-יעקב (מושב בצפון).
בהתחלה היו לי חברים מכיוון שאתם יודעים... מתלהבים מהילד/ה החדש/ה...
אבל אחרי כמה זמן, זה פשוט עבר.
גם בבית הספר בכיתה שלי ההתלהבות עברה ונשארתי די לבד.
3 שנים לא ממש היו לי חברים וחברות (במיוחד בכיתות ה' ו-ו'), וזה רק בבית הספר. במושב שלי כשכל הילדים בגילי נפגשו לא הזמינו אותי.
זה הגיע למצבים כאלו בבית הספר שכבר היו מעליבים אותי והייתי חוזרת הביתה מדוכאת. הייתי בדיכאון חצי שנה בכיתה ה', כל מה שעשיתי בתקופה הזאתי זה היה: להגיע הביתה, לבכות, לאכול וללכת לישון.
בכיתה ו' אני הייתי משחקת בהפסקות עם ילדי כיתות א' וב'. וגם זה באיזשהו שלב דעך.. וההתבודדות שלי חזרה.
היום אני בכיתה ח', וטוב לי הרבה יותר. אני עברתי לכיתת תקשורת (חינוך מיוחד) בבית הספר תפן. ובבית ספר שלי יש לי הרבה חברים וחברות וגם שם מצאתי את אהבת חיי...
אך במושב אין לי עדיין חברים.
וזה חשוב להורים שלי שכן יהיו לי חברים במושב כי הם מתכננים לגור לשארית חייהם במושב הזה.
ניסיתי, מתחילת השנה אני הולכת די בקביעות לפעולה השבועית ומתנדבת בכל מיני דברים למען המועדון נוער של המושב וכ'ו...
אני פשוט הגעתי למסקנה שהילדים במושב הם שונים ממני בהרבה דרכים ואין הרבה דרכים בשבילנו ליצור קשר טוב.
אבל זה יכול להיות נחמד אם יהיו לי חברים טובים ביישוב. מה אני יכולה לעשות? האם אני צריכה להשתנות? או לוותר על הרעיון?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025