עד לפני בערך חודשיים היה לי חבר ממש טוב שהיה לנו קשר מדהים. אף פעם לא הייתה לנו שיחה אם יש מצב לקשר רומנטי, כי לא רצינו בזה. אני מהר מאוד ומהתחלה נהייתי החבר הכי טוב שלו, אז לא הייתה לו אף פעם שום משיכה אליי, מהצד שלי אני לא ממש יודעת מה אני מרגישה או הרגשתי.
לפני כמה זמן התפתח בינו לבין חברה ממש טובה שלי קטע רומנטי. בהתחלה פירגנתי ושמחתי שהולך להיות ביניהם משהו אבל אז הבנתי שהולך להיות לי ממש קשה כשהם יהיו ביחד. כל פעם שהוא שלח לי שיחות שלהם התכווץ לי הלב.
בכל זאת הכי עודדתי אותם כי ידעתי שהם גם ככה יהיו ביחד אז למה לא להיות חברה טובה בינתיים.
ואז הם נהיו ביחד.
מרגע שהם נהיו ביחד היה לי הרבה יותר קשה לדבר עם שניהם, ביקשתי ממנו פשוט לא לדבר איתי עליה, כי לא יכולתי להכיל את זה, זה פשוט דיכא אותי ברמות. אני והוא דיברנו כמה פעמים ותמיד אמרתי שפשוט אני לא מסוגלת ולא הראתי יותר מידי חולשה או עצב. ניסיתי כמה פעמים להתנצל ולהחזיר את המצב למה שהיה אבל כל פעם חזרתי לנקודה שאני מרגישה שאני פשוט לא מסוגלת להתנהג כאילו הכל בסדר ולא קרה כלום.כל היקי וכל שיחה ונשיקה מעצבנת אותי ומעציבה אותי.
חשבתי שאולי אני מאוהבת בו וזאת הסיבה שכלכך כואב לי אז סיפרתי לה את זה והיא הכי הבינה והייתה עצובה בשבילי, אבל אחכ זה לא הפריע לה להמשיך לנפנף בו.
ועכשיו בכלל אני הרבה יותר מדוכאת ובוכה כל יום, בעיקר מגעגוע ואולי גם קנאה.
יש לי חברות וחברים אבל פשוט בלעדיו אני מרגישה בודדה וריקנית כזאת. תמיד אני מנסה לשדר איזו קשיחות כזאת כאילו לא אכפת לי ושמבחינתי הכל בסדר, אבל תכלס די חרא לי.
אני אף פעם לא נפתחתי עם מישהו כמו שנפתחתי איתו, בכינו ביחד על דברים מפגרים, כשהייתי צריכה חיבוק מנחם, זה היה הוא, לצחוק על אנשים ועל שטויות ממש מטומטמות, זה יכל להיות רק איתו ולברוח קצת מהבית, זה היה אליו ולמשפחה שלו.
וכן אני כולה בת 16 וקצת פרופורציות אבל בכל זאת אני מרגישה שהכל נפל עליי ושאני פשוט בודדה שאני צריכה אותו בחיים שלי. ובכל זאת אני לא מסוגלת להתקרב אליו כל עוד הם ביחד.
אני באמת לא מבינה מה אני מרגישה ולמה זה ככה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות