היי, יש לי חבר שאיתי בכיתה (אני כיתה ח) ואנחנו ביחד כמעט חצי שנה..
בהתחלה הכל היה ככ טוב. כשהייתי חולה, הטא התקשר ואפילו היה בא אליי אחרי הלימודים ולא היה לו אכפת שהוא יהיה גפ חולה.
היינו מדברים שעה כל יום וחופרים זה לזה..
ובאמת שאני אוהבת אותו והוא בן אדם מושלם! אבל בזמן האחרון אני נעלבת על דבריל שאולי קטנים אבל זה מפריע לי..
לדוגמה כשהייתי חולה לא ממזמן, הוא כתב לי "תרגישי טוב" עם לב. אחרי בית ספר הוא לא כתב, לא התקשר, פשוט כלום. ושתבינו, הוא לא חייב לעשות את זה, ואולי הוא פשוט לא יכל לכתוב או להתקשר אן משהו אבל אחרי זה הוא שלח תמונה בקבוצת החברים שלנו שהוא משחק.. סבבה, הוא יכול לשחק מתי שבאלו, אבל אני לא יודעץ למה, פשוט נעלבתי..
גם לפעמים קורה שאני מרגישה כאילו אני תמיד זאתי שלא בסדר, אני תמיד מציקה, חופרת, עושה דברים מעליבים, אומרת יותר מידי סליחה, יותר מידי דואגץ ו'יותר מידי אוברפרוטקטיב" (זה מה שהוא אמר).
והוא, לעומתי, אומר את זה שלא נעים לו כשאני עושה ככה וככה, ואני לא, אנמ לא אומרת לו שזה שהוא קןרה לי מציקה זה מעליב, אני לא אומרת לו שזה מעליב שהוא אומר לי 30-20 דקות לפני שאני אמורה ללכת ממנו הביתה כזה "טוב אץ צריכה ללכת ביייי"....
אני פשוט לא יודעת איך להתחיל להגיד לו את כל זה כי אני אוהבת אותו ולא באלי שהוא גפ ירגיש אשם תמיד..
אני גם לא יודעת חמה אני נעלבץ משטויות ולמה אני תמיד רוצה לדבר איתו אבל לא באלי לחפור לו..
אני הגעתי למצב שכשאני רוצה להתקשר אליו או משהו, אני חושבת אם כדאי לי או לא ומה הוא יגיד ואם אני אחפור לו, אני אהיה מציקה אם אני אתקשר ואחפור, והוא לא אוהב שכאני מציקה לו, ובגלל זה אני םשוט יושבת בחדר, לא יודעת מה לעשות, ואין לי למי לספר דברים. (ויש דברים שאני רוצה לספר או לדבר עליהם רק איתו ולא לחברות שלי).
ובאמת שהוא מדהים ואני מאןד אוהבת אותו.
בבקשה תעזרו, אני ממש מבולבלת, אני מנסה פשוט לסתום את הפה וחושבת שעדיף שאני כבר לא אגיד כלום כל היום.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות