אני וחבר שלי שנה ביחד, אני בת 16 והוא 17 וחצי.. אני אוהבת אותו יותר מאת עצמי... אני יודעת שזה נשמע לכם מוגזם אבל זה באמת ככה, הוא הדבר היחיד שיש לי בחיים .
בחצי שנה הראשונה הכל היה פשוט מושלם, הוא היה הכי נסיך בעולם, אבל אחרי זה הוא התחיל להעיר לי על הלבוש, בהתחלה הוא סתם העיר אבל אחר כך הוא התחיל סוג של לאיים "את תלבשי רק מה שאני אגיד לך" , "אני לא יודע מה אני אעשה לך אם תלבשי חשוף", הקשבתי לו והתלבשתי רק איך שהוא אמר לי, אחר כך הוא גם רצה שאני אבקש רשות כל פעם שאני רוצה לצאת עם חברות.. וגם את זה עשיתי, הוא התעסק לי בפלאפון וראה שדיברתי עם ידיד טוב שלי חצי שעה..הוא התעצבן והתחיל להשתגע ולצעוק והוא אמר לי "שרמוטה בוגדת", "בדוק את מזדיינת עם כל העולם כשאני לא איתך" ועוד דברים נוראיים..בכיתי כל כך, השיא היה שבאתי לבקש סליחה והוא פשוט דחף אותי חזק וקיבלתי מכה ביד , היה גם עוד מקרה שהוא זרק עליי נעל כבדה...סיפרתי את זה לחברה והיא אמרה שהוא אלים ולהפרד ממנו, אבל אני מרגישה שאני לא יכולה בלעדיו, אני יודעת שזה נראה שאני מזוכיסטית שאוהבת לסבול אבל אין לי אף אחד בחיים ורק אותו ואם אני אפרד ממנו אני אשאר לבד ואני לא רוצה את זה, אני אובדת עצות מה לעשות?:(
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות