אמא שלי מאז ומתמיד עבדה מאוד קשה, ואני מאוד מכבדת את זה ועוזרת. אני תמיד עוזרת לה בבית כשאפשר, מכינה ארוחות כאשר היא חוזרת מאוחר בערב, נשארת עם האח הקטן שלי כשהיא עייפה אחרי שהיא חוזרת מהעבודה.
אני מאוד רוצה לעזור לה ולהחזיר לה על כל מה שהיא עושה לי... היא תומכת בי במצב הכלכלי ועוזרת כשהיא יכולה..
אני לא מתלוננת על היחסים שלנו, אך אני מרגישה קצת מודחקת לצד. אפילו בימים שהיא מסיימת מוקדם וכשהיא לא עובדת, ואני מציעה לה ללכת איתי לטייל בקניון או סתם ככה, היא תמיד מסרבת מסיבה מסויימת וחוזרת הביתה ורואה טלוויזיה..
קשה לי גם לשתף איתה בחוויות האישיות שלי בבית הספר כי אני מרגישה קצת נשפטת לפעמים..
יש לי חבר והיחסים שלו ושל אמא שלו מאוד קרובים ואני מאוד מקנאה על זה, כי הייתי רוצה שגם כזה יהיה הקשר ביני לבין אמא שלי.
אני הייתי רוצה לדבר איתה על זה, אבל אין בינינו את השיח הפתוח הזה. כשאני מספרת לה משהו שמפריע לי עליה או בכללי על מצב מסויים בסופו של דבר היא כועסת עליי שאני ככה מדברת ומתווכחת איתה. בתור נערה קצת חסר לי הקשר הקרוב הזה איתה...
אני קצת מבואסת ולא יודעת מה לעשות... מה אתם אומרים? לדבר איתה על כך בכל מקרה? תודה לעונים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות