היי, רוצה לפרוק משו שעובר עליי בתקופה האחרונה..
לאחרונה עוברות בי תחושה של פספוס, אני רק אתמול חגגתי 23, עם המשפחה, וכשחגגתי לא ממש נהניתי, עשיתי את עצמי נהנה כדי שלא לגרום להם צער, אבל עלו בי מחשבות על זה שאני כבר בגיל 23, מעולם לא הייתה לי חברה, הכי קרוב שהיה לי זה בכלל חיבוק ולא יותר מזה, יש לי עבודה, אני מבוסס כלכלית (מבזבז לפעמים אבל לא הרבה), ואני מנסה לדבר עם בנות אבל אני לא מצליח להאריך את השיחה מעבר ל2 דקות של שיחה.. אני חושב שהיו נשים שהתעניינו אבל פשוט לא הבנתי את זה ופספסתי את זה, כי אני לא מבין בנשים כל כך ואני לא יודע מה להגיד בשיחה, הרבה פעמים אני גם נתקע ואז אין לי על מה לדבר.. אני מתחיל בשנה הקרובה ללמוד הנדסאי תוכנה בתקווה שאולי שם אכיר גם חברים חדשים, ואולי אכיר בנות אבל אני פשוט מאוכזב מעצמי שאני לא מתליח לגרום לדברים לעבוד כמו שצריך.. אין לי אומץ לגשת לבחורה סתם ככה ברחוב, אני צריך שזה יהיה מתוך מסגרת (עבודה, לימודמם וכו).. די קשה לי עם המחשבות האלה ועצם העובדה שאני רואה מכרים מסביבי שכן מצחילים להשיג בנות ואפילו חלקם כבר התחנו (אני לא חרדי), אבל אני נשאר בצד.. רוצה לשמוע את דעתכם בנושא.. תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות