זה התחיל כשהייתי בכיתה ג' ההורים שלי כל הזמן רבו ואני מבינה למה..הם האנשים הכי לא מתאימים אחד לשני. אמא שלי היא כזאת לא ממש אחראית,עובדת המון,עם בעיות קשב וריכוז קשות ואבא שלי הוא די קשוח,מאוד מסודר,אחראי ומתעצבן מהר.
היו מלא ריבים ואז הם הודיעו לי ולאחים שלי(יש לי שלוש אחים גדולים כולם סיימו בית ספר) שהם נפרדים ואז אחרי שנה הם חזרו ואז שוב נפרדו ואז שנה שלמה גרתי בבית שבקומה הראשונה אמא ובקומה שניה אבא..אני לא יכולה לתאר לכם כמה זוועתי זה היה.
לפני בערך שנתיים אבא שלי עבר דירה לצד השני של העיר.עיר קטנה וזה מרחק של בערך חצי שעה הליכה.
ההסכם היה שבמשך השבוע אני אצל אמא בבית שלי ובשישי שבת,חופשות וחגים אצל אבא.
זה קשה לי נורא,הבית של אבא שלי נמצא בשכונה ובאזור שפשוט אין לי חברים בכלל,לא כיף לי אצלו בכלל אבל לסבול יומיים בשבןע זה לא כזה נורא.
הבעיה שלי זה שאבא שלי לא מפסיק לעשות לי רגשות אשמה על זה שאני רוב השבוע אצל אמא.
החיים אצל אמא שלי הם מעולים יש לי חופש,יש לי את החברים שלי,אני ילדה די טובה אני לא מנצלת את העובדה שאמא שלי 99 אחוז מהזמן לא בבית לעשות דברים דפוקים..
כל ריב שיש לי עם אבא הוא מכניס את את אמא ומאשים אותה שהיא לא שם אף פעם ושהיא לא באמת אמא ושאני צריכה להיות אצלו ובלה בלה בלה
אני אוהבת את אבא שלי באמת אבל בשנים האחרונות משהו נדפק אצלו. הוא ניהיה חסר סבלני ולהאשים את אמא שלי מאוד לא מתאים לו. אני מבינה אותו כי זה קשה לו שהילדים שלו לא אצלו אבל הוא גורם לי לשנוא אותו והוא הורס לי כל סופש.
אני לא יודעצ מה לעשות כבר ממש נמאס לי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025