התקופה האחרונה שלי היא השיט הכי גדול שחוויתי בחיים שלי.
באמת שלא חשבתי לעצמי שאפשר לרדת יותר נמוך, במקרה שלי זה ליפול ולהתרסק.
תחילת השנה הקודמת הייתי שמח, מלא מוטיבציה, היו לי חברים.
לאת לאת התחלתי לאבד כל דבר שגרם לי לשמחה ואושר, ותמיד אמרתי לעצמי אין יותר נמוך מי זה מכאן רק אפשר רק לעלות, וכל פעם חטפתי כאפה של החיים שלי.
והבנתי שאני נופל יותר ויותר נמוך ואני חיי בהרגשה שתמיד יש לאן ליפול.
באמת שאני לא מבין עם בן אדם סובל כל כך הרבה זמן למה שום דבר טוב לא יכול לקראות.
לא ביקשתי את כל העולם ואת הירח רק דבר אחד שיעשה לי טוב בלב.
שבוע הבא נגמר החופש הגדול ולא עשיתי שום דבר משמעותי בכלל, לא יצאתי עם חברים כל החופש כי אין לי יותר, לא עבדתי כי לא מצאתי עבודה, כל היום מול המחשב שלי.
אני חוזר לבית ספר שבוע הבא ואין לי שם חברים בכלל אני ישב בכיתה סתם ככה בטלפון.
אני ירגיש יותר חרא עם עצמי באמת שאני לא יודע מה לעשות עם עצמי כבר.
(תודה על ההקשבה עם חלקכם חושבים שיש לי מניע לפגועה בעצמי אז ממש ממש לא.)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות