יצא לי להכיר מישהו והוא מאוד מצא חן בעיני. אני חושבת עליו לעיתים דחופות ופוגשת בו מידי פעם, בגלל שאני מאוד דואגת בנוגע למה שיחשוב עליי אני מאוד לא משוחררת לידו ומאוד לחוצה ושקטה עני מרגישה שאני לא יכולה "להוציא יותר" מהאישיות שלי לידו בגלל זה. למרות שמאוד הייתי רוצה שיכיר אותי ואולי אפילו יאהב אותי, אבל איכשהו איתו אני מתה מפחד להוציא שטויות ואם אני כבר מדברת אני מוציאה את עצמי לגמרה דפוקה ומוזרה. אני מתה שישים אליי לב.
אני מתאהבת בצורה מאוד ילדותית. מאוד מאלילה ומעריכה יתר על המידה את הבן אדם. מרגישה כאילו אני נפגשת עם אל! מתמלא אושר מצד אחד ורגשי נחיתות לעומתו מצד שני.
לא יודעת איך להתמודד עם זה, ואיך להנות מחברת אדם שאני כל כך נמשכת אליו!
איך משתחררים מזה?!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות