טוב אז ככה, זה יותר פריקה מאשר התייעצות..
אני רוצה זוגיות ואני מרגישה שאני באמת מוכנה לזה כבר (לעומת שנים קודמות שידעתי שאני עדיין לא מוכנה לזה עם עצמי לכן לא עשיתי צעדים בכיוון).
בתקופת הצבא הכרתי מישהו שיכל להתפתח בקלות לזוגיות, תחומי עיניין משותפים ובאמת הייתה משיכה משני הצדדים, אבל אני עצרתי את זה כי הרגשתי שאני לא יכולה כרגע להתחייב לדבר כזה מסיבות אישיות וגם מתוך פחד שלי.. אבל מאז כל פעם מחדש אני חושבת למה לעזעזל לא יצאתי אפילו לראות מה הכיוון ועד היום זה מעסיק אותי, אוכל אותי שאני רואה תמונות שלו ושל חברה שלו ביחד ובכללי של זוגות שאני מכירה..
כן אני יודעת שעשיתי טעות שלא עשיתי כלום ועכשיו אני תקועה עם המחשבה של מה היה קורה עם..
יצאתי כמה פעמים לדייטים.. והאמת שהכרתי בחור שכן היה משיכה וכן היה כיף בדייטים והכל, יצאנו משהו כמו חודש, אבל הקשר נקטע בגלל שהוא בצבא ואני כבר לא, כל אחד במקום אחר וזה כבר לא זורם כמו בהתחלה..
הייתי מוכנה לנסות שוב אולי ליצר חוויות ולא דייטים רגילים אבל הוא בחר שלא להמשיך, אולי זה לטובה..
אבל אני מרגישה כאילו לעולם אני לא אמצע מישהו שמתאים לי ואולי זה בגללי בכלל?
אני יודעת שאני עדיין צעירה וזה רק ההתחלה אבל זאת תחושה ממש מבאסת במיוחד שאני כל כך רוצה את זה
אם למישהו יש עצה או רואה משהו בהתנהגות שלי שגורם לזה לפי מה שסיפרתי, אני אשמח לשמוע
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות