אז ככה זה התחיל כשהיא נולדה בחיים לא אהבתי אותה יותר מדי
היו רגעים אבל משהיא התחילה לגדול ככה היא עשתה צרות יותר מידי (היא בת 14)
כל דבר שהיינו רבים איכשהוא אני תמיד הייתי אשם ואין צדק .תמיד הייתי סובל מזה שהיא הייתה מציקה לי .וככל שזה קרה הייתי עצבני עליה יותר ויותר ."כי אני הרי הבוגר יותר אתה חייב לוותר לה" ככה אמרו כולם .וזה באמת לא ככה
עכשיו אנחנו לא מדברים אבל היא מעצבנת אותי אף על פי זה .מתי שהיא צריכה משהוא היא מדברת איתי .ומתי שאני צריך משהו היא לא מדברת איתי .אני חושב שלאנשים כאלו לא מגיע לחיות .ואני בן אדם קיצוני אפילו שהוא יהיה משפחה שלי והוא יעשה לי רע אני יהיה מוכן לרצוח אותו ואפילו לא להתרגש. היו רגעים שהייתי אומר לה בשפה ברורה "אל תעשי את זה " וכולם היו שומעים שהזהרתי אותה ואחרי זה היא הייתה עושה בכוונה ואני מרוב עצבים דחפתי אותה ועוד אחרי זה אני אשם
היא מאוד חוצפנית ושקרנית גדולה .אפילו להורים היא שיקרה וגם הם צועקים עליה וזה הדבר היחידי שעושה לי טוב .
איך אני אמור לנהוג אם אחת כזו .אני צריך לוותר לה כל פעם?
מה אתם הייתם עושים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025