אני מרגישה שאני מאבדת את עצמי. הייתי ילדה מקובלת ואהובה תמיד, חברותית תמיד.
ופתאןם אני לא . אני בחבורה גדולה של 9 בנות. עם שתיים אני כרגע בריב, 2 חברות מאוד טובות. 2 סבבה לגמרי 1 חברה הכי טובה שלי ועוד 1 שאני לא סגורה מה היא. לחלק מהבנות יש עוד חבורה . אני מרגישה לא בסדר עם עצמי ומפחדת להודות שאני מקנאה בהן וגם אני רוצה להיות שם. אני מרגישה שכל יום שעובר אני כאילו "שורדת" אותו. אני לא רוצה שזה יהיה ככה. איפה הילדה עם השמחת חיים? נעלמה? אני מרגישה שאלוהים שאב לי את הנשמה , ברצינות. הוא קצת מתעלל בי... אני ילדה טובה , עוזרת להורים, עוזרת לאחותי (צרכים קצת מיוחדים לא אפרט) נחמדה לכולם,דתייה , בוגרת, ורואה את הטוב שבדברים. באמת שאחלה של ילדה. אני לא מבינה למה זה קורה לי. למזלי, החברה הכי טובה שלי מהחבורה איתי בזה , גם היא מרגישה כמוני . אני נורא אוהבת ומעריכה אותה. הבעיה היחידה היא שיש לה חברה הכי טובה אחרת ... שעברה בית ספר .. ובואו נגיד שהיא לא חוסכת בלהגיד לי ש"איתה זה חברות אחרת, אנחנו כמו אחיות" כאילו טאקט אחותי... בקיצור אני מרגישה כאילו החיים שלי מטמוטטים... ממש אשמח לאיזה עידוד או עצה.❤
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025