תקשיבו,אני לא יודעת כלום. לאן לצעוד מה להגיד ,עם מי להתחבר את מי לעזוב.
חוויתי שינוי עצום בשנה האחרונה,דירדרת ואני מבינה את זה. אני מנסה להפסיק עם כל החרא,אבל רע לי. רע כל כך, שאני מזיקה לעצמי עוד יותר כי מאוד כואב לי.
שלחו אותי לפסיכולוגית בגלל נושא האובדנות ושותה ציפרולקס, חשבתי שאני יכולה להגיד לה על מה שאני מרגישה וכד..
אבל בגלל שאני מתחת ל18 ונושא האובדנות מצב סיכון-חובת דווח היא מעבירה את זה לרווחה ואז עושים להורים שלי בעיות.ויש להם מספיק על הראש.
אני מדחיקה כבר כמה חודשים אדם אחד שעשה לי כל כך הרבה חרא ,וזה אי אפשרי,אנחנו גרים אותו בית.
אני לא יכולה אפילו לפנות אליו נורמלי,זה פשוט בא בשיא האגרסיה.ואני כבר לא שולטת. אני פשוט רוצה שהוא יעלם.אבל זה אי אפשרי.
כשאני לבד לדוגמא עכשיו,אני רוצה להוציא את כל מה שבוער בפנים.לצרוח או לבכות לשבור משהוא..אבל לא יוצא לי.אני לא מצליחה. כל כך חרא לי ואני לא יודעת איך להתמודד.אני לא יודעת איך ללכת עם כזה קושי.
אני לא רוצה לצאת,לדבר,לטייל.. כלום.יש שיגידו שזה עצלנות,אבל העניין לא בזה.אין לי נפשית כח לקום ולחוות עוד חוויות .אני באמת לא יודעת מה אני עושה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות