הפלה
היי לכולם
אני כותבת את הדברים האלה בכאב לב אמיתי, אני באמת במצב לא טוב ואין לי עם מי לדבר על זה. זה לא נושא קל שכל אחד יכול להכיל ואני מרגישה בנוח לפרוק אותו כאן אז בבקשה ממכם בלי להיכנס בי. נסו לעזור לי לקבל החלטה אמיתית
כמו שכתבתי בכותרת, אני כרגע בחודש רביעי להיריון
נכנסתי להיריון מבעלי המהמם שאני מאוד מאוד אוהבת, זה לא העניין
העניין הוא שאני מרגישה שב-4 חודשים האלה החיים שלי לאט לאט משתנים
והאמת? אני אוהבת את החיים שלי. ואני לא בטוח עד כמה יש לי מקום להכיל משהו שיכול לעצור לי את החיים
אני שומעת אימהות צעירות סובלות שהחיים שלהן נהרסו, נעצרו, שהן לא יכולות לעשות באמת מה שבא להן, שהן כבר לא נפגשות עם חברות, שהן לא חדות בעבודה, שהן כל היום עייפות, שהן מרגישות שיש להן אחריות גדולה, שהן לא יכולות לטוס לחו"ל ולצאת לבידור בסיסי בספונטניות
והאמת שזה ממש עושה לי רע
ברמה כזאת שאני מתחילה ממש לשנוא את התינוק שלי עוד לפני שהוא נולד. ולמה זה מגיע לו? למה מגיע לו להיוולד לאמא שהיא טיפה יותר אגואיסטית משאר האנשים? ואני מודה בזה, אני כזו
אני אוהבת ילדים, אבל אולי אני מעדיפה בכלל לא להיות אמא? אולי זה פחות מתאים לי?
תמיד היו לי את המחשבות האלה, ואני יודעת שיש את המחשבות האלה להרבה
אבל החלטתי להדחיק את המחשבות ולהתקדם "כמו כולם"
ועכשיו כשזה קורה, אני מקבלת רגליים קרות, ושוקלת ברצינות לעצור את החיים ובעיקר את ההיריון
אני חייבת לשמוע דעות ועצות של אנשים נוספים
לילה טוב
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025