מאז שאני זוכרת את עצמי בדרך כלל הייתי הדומיננטית, תמיד הייתי מצחיקה וחברותית, עד שעברתי כיתה(לצורך לימודים והצלחה בלבד)...התחלתי להתחבר לבנות כמו שאני יודעת לעשות אבל אז איכשהו הרגשתי מהן סוג של דחייה, כל פעם שהתקרבתי הן התרחקו, הן לא ניסו ליצור איתי קשר או לנסות להכיר אותי בכלל, בלי סיבה, לא עשיתי להן כל רע השתדלתי לא להיות סנובית, לא הרמתי את האף(ניסיתי הרבה זמן לחשוב אולי באמת אני זו שטעיתי איפה שהוא אולי אני יצאתי לא בסדר, אבל ללא הצלחה).אני כבר יותר מחצי שנה בכיתה וכבר כמה חודשים אני מרגישה לבד, לא הצלחתי להתחבר עם אף אחד וזה משהו שאני בכלל לא רגילה אליו(הייתי לפעמים בוכה על זה למרות שאני ילדה די חזקה, זה ממש שבר אותי). אם אני נכנסת לכיתה ואומרת בוקר טוב פשוט מתעלמים (גם אחרי שאני חוזרת על זה בקול גבוהה יותר כי יכל להיות שפשוט לא שמעו )ואז אני פשוט הולכת לשבת במקום שלי לבד ולהתעסק בפלאפון, כבר התייאשתי כבר הפסקתי להתקרב אני כל הזמן שותקת (אין גם כל סיבה להתרחק ממני מבחינת יופי אני לא מכוערת, להפך אני יפה מאוד ומטופחת ואני משתדלת להיות ילדה טובה). מה לעשות? ואני לא חושבת שעצות כמו "תתחברי עם בנות אחרות" יעזרו כי ניסיתי והן פשוט לא הטיפוס/סגנון חברות שכיף לי איתן (מקווה שהבנתם) או עצות כמו "תעברי כיתה" כי אני נשארת שם בגלל מגמה וצורכי למידה טובים ונוחים יותר.אני כבר מיואשת בבקשה תעזרו לי, תודה מראש לכל העוזרים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות