אני חושבת שעברתי יחסית הרבה עד גיל 16 , ההורים שלי התגרשו שהייתי תינוקת ולא חייתי המון עם ההורים ובעיקר סבתא גידלה אותי וחייתי אצלה רוב הזמן , ובכלל לא הרגשתי ייחס מאנשים וגם לא מחברים , בחטיבה התבודדתי הרבה ואז גם עזבתי לפנימייה, בעקבות כל המשברים האלה התפתחו אצלי הפרעות נפשיות כמו דיכאון ובולמיה וסובלת מכאבים בגוף לא מובנים , ואני מטופלת אצל פסיכיאטר ופיסכולגים ולוקחת כדורים, ובאמת פשוט נשבר לי מזה , נשבר לי מלהיכנס לדיכאון , נשבר לי מלהרגיש לבד , נמאס לי להקיא אין לי שום משענת ואין לי לאן לפנות מרגישה שאני מתמודדת עם עצמי, אני לא יכולה לתאר את הכאב בנפש הזה שאני חווה וזה משתיק אותי כל פעם מחדש וגומר אותי לאט לאט , באמת בקצב הזה אני לא יודעת מה לעשות לגבי העתיד איך אני אסתדר עם עצמי אני כולה בת 16 ויש לי עוד חיים שלמים , ברור שיש מקרים יותר גרועים עדיין כל אחד וסיפורו האישי
יש לכם עצות כלשהם איך לצאת ממצב כזה ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות