אני כל כך מקנאה בחבורות הגדולות האלה של הבנות שיוצאות ביחד למסיבות וכל זה,ואין לי את זה. אני יוצאת היום עם 2 חברות , אחת מהן היא סוג של פרחה כזאת שמזילה ריר על כל בן שעובר והשניה חמודה כזאת ילדה טובה שלא תלך נגיד לרייב העצמאות ודברים כאלה. ובאמת שניסיתי להתחבר לחבורות הגדולות שיש לי שם חברות, אני גם חדשה בכיתה , אבל לא הכי נתנו לי פתח לבוא , כי התעניינתי והכל ושאלתי כמה חברות שאנחנו באמת בקשר טוב , מה אתן עושות ביום העצמאות ? וכן אמרו לי שהן הולכות לרייב העצמאות ושאני אבוא ויהיה כיף . אבל הן אמרו את זה מנימוס , הן לא בדיוק הציעו לי לנסוע איתן או הציעו לי מההתחלה לבוא . גם ראיתי שזה סוג של לעשות לי טובה. אני באמת ניסיתי להתחבר וזה רק סוגר אותי עוד יותר שראיתי שלא באמת רצו לתת לי פתח. החברה הראשונה מושכת אליה פרחות מאוד , ואני לא רוצה להישמע מתנשאת , אבל אני יכולה להודות שזה לא בדיוק הרמה שלי או הטיפוס שלי . אם זה בצורת דיבור , בהתבטאות , בלבוש. והקטע שהחברה השניה באמת ילדה טובה , אבל היא סגורה , והיא לא אחת שתלך למסיבות ותהיה עם כולם וכזה, ואני כל כך אוהבת את כל הדברים האלה, והיציאות והבילויים . בקיצור אני מרגישה לבד . גם שנה הבאה אני עולה לתיכון וזה רק השכבה מתערבבת , וכולם בקבוצות כל כך סגורות , הם לא נותנים כל כך פתח. זה מפחיד אותי . לא יודעת מה לעשות כל כך . מה לא בסדר בי ? כל החיים אני מרגישה שאני תמיד כאן בשביל מי שצריך אותי , אני בחיים לא אתן לילד להיות לבד גם אם אני לא ארצה בחברתו ,אני בחיים לא אעזוב אדם כשהוא עצוב או מרגיש בודד , אני בחיים לא אתן שיכאב למישהו מבלי שאבוא לעזרתו , גם שאני מרגישה שאני לא מסתובבת עם ילדה שהיא ברמה שלי , כי באמת , פרחות זה לא הטיפוס שלי , אני בחיים לא אתן לבן אדם תחושה שאני יותר טובה ממנו . ובכל זאת , בנות לא נותנות לי אף פעם פתח אליהן . אני מרגישה שאני אוכלת חרא כל החיים שלי בגלל שאני תמיד בשבילהם. אז עדיין.
למה אף אחד לא עושה את זה בשבילי ? ואני חייבת לציין שאני מרגישה תחושה לא נוחה שאמרתי על עצמי בפעם הראשונה בחיים שלי שכן, שאני חברה טובה.
למה לאף אחד לא אכפת ממני ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות