שלום
כשהייתי צעיר, הייתי ביישן מאוד וחסר הבנה בסיסית. לא ידעתי איך לדבר עם בחורות, איך לעשות עליהן רושם חיובי ובגלל זה הן לא התעניינו בי גם ולא ניסיתי כמעט בכלל להכיר. וגם ידעתי שאם ואנסה, הסיכויים הם אפסיים בגלל זה.
בהמשך החיים, ניסיתי המון דרכים להכיר למרות שהיכולות שלי היו גרועות. ניסיתי אתרי הכרויות, מקומות בחוץ שבהם יש הרבה בחורות צעירות בגילי, וכדומה. ופשוט, לא הלך לי.
כשהבנתי שאין טעם להמשיך, הפסקתי. מאז, אני מתפקד כרגיל והולך לעבודה. הכל בסדר איתי מבחינות אחרות, כלומר אני אוכל ויושן כרגיל. ואני עושה דברים כרגיל. אבל אני תמיד מרגיש בודד, תמיד מרגיש שמשהו חסר, וההרגשה הזאת לא נעלמת אף פעם.
היום אני כבר בן 25, והזוגיות האחרונה שלי הייתה אולי לפני כ 3 שנים, למשך כשבוע בלבד. מאז, אני לבד.
השאלה היא אם זה נורמלי, כי מדובר ב 3 שנים. לא מדובר בחודש, חודשיים. או אפילו לא חצי שנה. 3 שנים, זה המון זמן להיות לבד. אני מודה שחלק גדול מהזמן הזה לא ניסיתי להכיר בחורות, אבל איך יכולתי להכיר אם אני כלכך גרוע בתחום הזה ולא יודע איך להחזיק קשר עם בחורה?
השאלה שלי יותר מתמקדת באם יש אנשים כמוני שהם ללא זוגיות מספר שנים, ואם זה משהו שקיים בתדירות גבוהה או נמוכה. ואם, לצורך העניין. אם אני "מפסיד" משהו ממש משמעותי בזה שאני ללא זוגיות - כלומר, יכולתי לחיות חיים פי מאה יותר טובים אם הייתה לי זוגיות. או שלא בהכרח, ומדובר רק ביתרון קטן בחיים לאדם שיש לו זוגיות.
זה בעיקרון מה שאני מנסה להבין, אעריך כך עצה בעניין.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות