היום בבוקר אבא אמר לי שהוא יכול להחזיר אותי הביתה כשאני אסיים ללמוד.אמרתי בסדר ושאני אתקשר אליו כשאני אסיים ללמוד ואז הוא יבוא.
מגיע סוף היום,אחד הילדים מהשכבה אומר לי שהוא צריך לצלם ממני הרבה חומר ממחברת מתמטיקה והמחנכת שלו ממש לוחצת עליו.אמרתי לו שהמחברת שלי בבית ואז המחנכת שלו אמרה שיש לו מכונית והוא יכול לבוא לקחת את המחברת מהבית שלי,אז אמרתי בסדר ויצאנו מהשער לכיוון המכונית שלו.פתאום אני רואה את אבא שלי,לא הבנתי מה הוא עושה שם כי לא התקשרתי אליו ואמרתי לו שאותו ילד צריך לצלם ממני מחברת אז הוא אמר אוקיי ושאני אסע עם הילד הזה. וזה מה שקרה,נסענו והוא חיכה לי בחוץ שאני אביא את המחברת ונסענו חזרה לבית ספר כדי לצלם לו אותה.יותר מאוחר אבא אמר לי שהייתי לחוצה כשראיתי אותו וכשדיברתי והוא אמר שזה לא מתאים לנערה בגילי ושהוא לא פרימיטיבי ולא הייתי צריכה להיכנס ללחץ כי הוא ראה אותי עם מישהו (שבכלל לא קרה ביני לבינו כלום) ואני חושבת שבכל זאת הוא צודק כי אני סוג של ילדה טובה כזאת,עדיין..
המצב הזה היה נראה לי מלחיץ כי אני עוד לא מספיק בוגרת ואולי לא רציתי שיחשוב
שיש משהו ביני לבינו וקשה לי לראות את עצמי אומרת להורים שלי נגיד שהכרתי מישהו,כי באמת הכרתי מישהו.מה לא בסדר איתי? איך לטפל בזה? איך לגרום לעצמי יותר להשתחרר כשזה נוגע להורים ובנים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות