היי זה יהיה ארוך פשוט זה די פריקה...
בילדות שלי ההורים שלי היו מאוד אלימים (מילולית ולפעמים פיזית אבל כבר טיפלו בזה וזה הפסיק) אבל הקטע הוא שכשאני עם המשפחה אני כאילו אדם כל כך סגור וקשוח ותוקפני אבא שלי צועק הרבה ויורד עליי ועל כל האחים שלי כל הזמן ואמא שלי לא כמוהו אבל גם יש לה את הקטעים שלה שבלתי אפשרי לרצות אותה ותמיד מאוכזבת מכל דבר... הקטע הוא שהם חושבים שאני אדם שונה לגמרי ממי שאני וזה מעציב אותי כל כך... נגיד סיפרתי להם שחברה שלי העירה לחברה אחרת שהיא אוכלת מצחיק והם אמרו היא בטח לא מעירה לך כי היא מפחדת ממך... זה כל כך כואב לי... אני כל כך לא כזאת אני צועקת וקשוחה ככה רק עם המשפחה שלי אני חושבת בתור מגננה כי ככה כבר התרגלתי שאני נלחמת איתם והם חושבים שאני איזה מפלצת חסרת רגשות אבל אני בוכה בגללם כל כך הרבה ודיברתי איתם כל כך הרבה והם לא מצליחים לקלוט מי אני בכלל...
באמת שכל כך כואב לי לחשוב שזה מה שההורים שלי רואים בי מישהי שמפחדים להתקרב אליה ואני לא אשקר יש לי צד קשוח כשצריך אבל אני באמת רגישה ונחמדה ומצחיקה ואני לא יוצאת על אנשים ואני לא חסרת רגישות כמו שהם חושבים והם פשןט לא רואים את זה.. הם תמיד אומרים שמי ירצה אותי עם האופי שלי ואני כבר לא יכולה יותר ככה
האמת שאין לי שאלה זו פשוט פריקה נראה לי אני םשוט צריכה מישהו שבאמת יקשיב לי וישמע את הצד שלי בסיפור ואולי לעומת ההורים שלי כן יאמין לי...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות