בעלי הוא אדם טוב לב ומאוד מאוד דואג, אבל הלשון שלו לפעמים קצת חדה. הרבה פעמים קורה שהוא מעליב אותי בדיבור ומציג אותי כסתומה.
לדוגמה לאחרונה היו לו סידורים והייתי צריכה לקחת את הילד לבדיקה כי הוא משתעל חזק ויש לו חום. אז אמרתי לשלמה שאני לקוחת אותו באוטובוס כי יש לו עבודה. אז הוא פשוט שאל "מה, נדפקת עם הראש בקיר לאחרונה? אני לקוח אותכם למרפאה באוטו בעצמי."
ופעם הייתי צריכה להשיג משהו אז התחלתי לברר ואז הוא פשוט זרק לי "מה את סתומה? כבר הזמנתי אתמול" כי הוא הבין מראש שאני אצטרך.
וגם היו מקרים שהוא לא אמר כלום והסתכל עלי במבט של הפתעה מזה חשבתי שהוא לא ידע לארגן דברים מראש.
וזה כל הזמן איתו ככה. האיש חכם ומחושב בטירוף ותמיד מתכנן הכל מראש ותמיד דואג למרות שלא רואים בעליו בכלל. ואז כשאני חושבת על משהו אז הוא מגיב בגסות רוח. כי מבחינתו זה אמור להיות ברור מאליו שהוא חשב על זה קודם וכבר החליט. והוא לא מהסס לרגע להקריב מהזמן של עצמו לטובת אחרים. תמיד כשהוא מחליט משהו זה יהיה על חשבונו ולא על חשבוני או הילד.
אנשים שלא מכירים אותו כמוני יכולים במבט ראשון לחשוב שהוא בהמה חסרת נימוסים, אבל אני יודעת שהוא רק לובש שריון של גסות רוח ומבפנים הוא אדם מאוד מתחשב.
מה לעשות במצב?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות