שלום,
יש איזו ילדה בכיתה שלי, שבאמת, היא השטן בהתגלמותו. משמע, היא בת אדם רע, באמת רעה. היא אוהבת לפגוע באנשים, ואם משהו לא מוצא חן בעיניה היא חייבת לסיים את זה, גם אם היא פוגעת בהמון אנשים בדרך.
מאז תחילת היסודי הייתי החברה שלי, אבל עם הזמן הבנו שזה לא יעבוד. היא פגעה בי המון פעמים וכל פעם מחדש סלחתי לה.
לפני שנה בערך עברתי תקופה קשה, של הפרעות אכילה ונסיונות התאבדות. זה היה נורא. והיא היתה שם ותמכה בי, עם כמה שהיא רעה, היא חברה טובה לפעמים.
אז לפני חודש בערך, ניתקתי איתה קשר לגמרי. פשוט התעלמתי ממנה. היא היתה כל כך מגעילה אליי וכלבה מניפולטבית ( שלא לדבר על העובדה שהיא זונה, באמת זונה, מגיל אחת עשרה היא לא בתולה ) ובאמת שנאתי אותה יותר מתמיד.
עכשיו אני מרגישה רע עם עצמי, כי גם היא בנאדם אחרי הכל, וגם לה יש רגשות. ואולי מאחורי החומות שהיא בנתה לעצמה היא פשוט ילדה פגועה, אז אני מרחמת עליה.
אני ממש ממש לא רוצה לחזור להיות חברה שלה, ממש לא. אני איתה, סיימתי. אבל אני לא יכולה עם ההרגשה הזו שפגעתי במישהו, בזה אני שונה ממנה, היא לא שמה לב שהיא פוגעת באחרים עד שהם עוזבים אותה.
אשמח לעצות, לרעיונות מה לעשות, להמשיך לנתק איתה קשר? להתנצל? היא ילדה כזו ממגנטת ומושכת תשומת לב, אז אני די בטוחה שאם אני אתנצל, מהר מאוד אני אחזור להיות איתה בקשר, וכמו שאמרתי, אני לא רוצה את זה.
מה אני אמורה לעשות בשביל להעלים את ההרגשה הזו? היא יצאה הרבה יותר רע בסיפור הזה, למה אני היא זו עם רגשות האשם??
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות