בבקשה תקראו עד הסוף.
אני בת 14, ומאז שנולדתי אני כל כךךך רוצה כלב. תמיד אהבתי כלבים בקטע מטורף ואני באמת רוצה את זה כל כךך.. אני בתקופה קשה בשנה האחרונה ואני מרגישה שזה באמת יכול לעזור לי כי אובחנתי עם דיכאון קל בגלל המצב החברתי שלי, ובעקבות זה הציונים שלי ירדו ונהייתי חולה הרבה... המצב הכללי שלי התדרדר ואני מתה לכלב... יש לי גם בעיות קשב וריכוז אז גם שמעתי שכלב יכול לעזור, ואני באמת לא יודעת איך לתאר במילים את הרצון שלי לכלב. 14 שנה ההורים שלי אומרים לא, ולפני שבועיים הסברתי להם למה אני רוצה כלב והם באמת התחילו לחדוב על זה, שזה התחלה כי הם תמיד פוסלים בלי לחשוב פעמיים. הם ביררו קצת והבינו שאם זה לא ייסתדר, בשבועיים הראשונים אפשר להחזיר את הכלב למכלאה ואחר כך לא. אני חושבת שקודם כל זה דבר מזעזע לעשות להחזיר את הכלב למכלאה, כי זה ייצור לו טראומה ואפילו יותר גרוע- הם ירדימו אותו. אבא שלי ממש לא אוהב כלבים,הוא נגעל מהם. לאמא שלי אין משהו נגדם, פשוט לא בא לה להוציא אותו ולטפל בו... אני באמת חושבת שאני יכולה לקחת אחראיות ולהוציא אותו תמיד כי קודם כל אני דוג ווקרית, זה מה שאני עושה כדיי שיהיה לי כסף לבילויים, מתנות לאנשים, בגדים שהם לא חובה, טלפון וכל היוצא בזה. הפרנסה שלי זה לצאת איתם, אז אני לא רואה איך אני לא אחראית לצאת איתו, והם יודעים את זה. דבר שני, אני ילדה אחראית ובוגרת ברמות, אני לומדת למבחנים לבד, מוצאת עבודות ועובדת לבד, מבשלת לעצמי, שומרת על אחים שלי, אני באמת באמת אחראית ואני יכולה לעשות את זה. כשיש לי מטרה,יש כוח רצון שמפעיל אותי ואני לא אנוח עד שאני אשיג אותה.
בבקשה תעזרו לי, תציעו רעיונות אחך לשכנע אותם, להסביר להם את הדברים הטובים שבלהיות בעל כלב.
אני צריכה לצאת מהדיכאון ומהמקום החשוך הזה. אני באמת צריכה את זה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות