אז קורה מצב שלא פעם ראשונה שהאנשים מסביבי מעירים לי על כמה אני אוכלת ומה אני אוכלת. ועכשיו, לא בקטע של להתגאות או דבר כזה, אני לא סובלת ממשקל עודף או דברים כאלה. אני באמת ממוצעת לגילי ובכלל כל הזמן אומרים לי שאני צריכה להשמין. אבל אני לא מבינה גם מה היציאות האלה של ״תשאירי לך מקום לאחר כך״ ״זה מלא אוכל, את תסיימי את זה?״
אני מבינה שהם לא באמת מתכוונים לזה כי כשאני אומרת להם תפסיקו להסתכל לי על האוכל וכמה אני אוכלת ומה אני אוכלת ושזה קצת פוגע בי, אז הם אומרים לי שהם רק צוחקים איתי. אבל זה באמת פוגע . זה מרגיש שאני עושה משהו שהוא לא בסדר. האם יש מגבלה לאוכל? זה שאני אוכלת בממוצע יותר מאחרים זה אומר שזה לא בסדר?
והם חברים שלי אז אני מבליגה. אבל לפעמים זה לא רק החברים שלי, אלא גם אנשים שגדולים מימני , לא פעם ולא פעמים מסתכלים לי על הצלחת ואומרים לי ״את באמת הולכת לסיים את זה״ ״איך משהיא כל כך קטנה יכולה לאכול את כל זה ״(כן, באמת אמרו לי את זה) ובאמת שזה פוגע. אני לא יודעת איך להתמודד עם זה. נכון שאני צריכה להתעלם אבל גם אני חושבת לעצמי, האם אני לא פועלת על פי הנורמות המקובלות? האם זה שאני שמה לי טיפה יותר בצלחת כדי שאיהיה שבעה מביע על חזירות? אני באמת רוצה להבין? למה אנשים תמיד מסתכלים לי על הצלחת. טוב לי ואני רוצה לסיים את האוכל שלי מבלי להישאר רעבה , למה זה כל כך מפריע להם. וכן קורה מצבים שאני לוקחת לי קצת מהאוכל כדי לרצות את האחרים.
* זה לא פוסט רחמנות או צומי או לצחוק על הסטיגמות של החברה שיש השמנים והרזים. באמת שלא. אני פשוט באמת רוצה להתייעץ איך אוכל להתמודד עם זה? והאם ממה שאתם קראתם זה נשמע לכם שאולי באמת אני עושה משהו לא בסדר.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות